מגזין

החיסונים לקורונה? "מדובר בניהול סיכונים"

"מגיפת הקורונה", אומר פרופ' שוקי שמר, "שינתה סדרי עולם גם בהיבט הבריאות, יש מקום לתשומת לב נוספת לתרופות שקשורות במחלות רקע ולייחד לכך דיון מיוחד". ראיון עם יו"ר ועדת סל התרופות 2021

פרופ' שוקי שמר. צילום: טל שחר

הוועדה הציבורית להרחבת סל שירותי הבריאות והתרופות לשנת 2021 החלה בעבודתה ב-19 באוקטובר. השנה הוגשו בקשות להרחבת הסל עבור כ-880 תרופות וטכנולוגיות בעלות כוללת של יותר משלושה מיליארד שקל. כמו אשתקד, גם עתה התקציב העומד לרשות הוועדה טרם נקבע סופית והוא מצוי עדיין בדיונים בין השרים.

בראש הוועדה עומד פרופ' יהושע (שוקי) שמר וחברים בה 18 חברים, ביניהם אנשי מערכת הבריאות (נציגי משרד הבריאות, קופות החולים, בתי החולים), נציגי משרד האוצר ונציגי ציבור הכוללים מומחים מתחומי הרפואה השונים, מתחומי האתיקה, הכלכלה, הרווחה ומתחומים נוספים.

עבור פרופ' שמר זוהי סגירת מעגל, לאחר שיצק את יסודות ההתנהלות של הוועדה להרחבת סל שירותי הבריאות הלאומי, עמד בראש הוועדה הראשונה לפני 20 שנה והיה חבר בה במשך מספר שנים לא מועט. פרופ' שמר כיהן בתפקידים בכירים במערכת הבריאות. כיום הוא משמש כיו"ר אסותא מרכזים רפואיים ויו"ר המועצה המינהלית של בנק ישראל. בעבר שימש בתפקיד מנכ"ל משרד הבריאות, מנכ"ל "מכבי" וקצין רפואה ראשי.

לאחר ההודעה על מינויו לתפקיד ראש הוועדה הודה פרופ' שמר לשרי הבריאות והאוצר על כך שנתנו בו את אמונם ואמר: "זוהי זכות גדולה וחובה גדולה לעסוק באחד הנושאים המורכבים ביותר של מערכת הבריאות עם סוגיות רפואיות ואתיות כבדות משקל. אני בטוח שנצליח, יחד עם חברי הוועדה, להביא לתוצאה מיטבית".

מערכת הבריאות עברה שנה מורכבת ועל אף שהופנו אליה תקציבים מיוחדים להתמודדות עם משבר הקורונה, עדיין מדובר בהזנחה תקציבית רבת שנים ובתת תקצוב מתמשך. גם תקציב סל שירותי הבריאות, שאינו ידוע כרגע, אינו מספיק עבור הכנסתן של רוב הטכנולוגיות והתרופות המועמדות. על כך אומר פרופ' שמר בראיון מיוחד ל"מדיק": "הכנסת תרופות חדשות לסל מותנית באישור תקציב המדינה, בהיעדר תקציב, לא יהיה עדכון. אני מקווה כי תקציב עדכון תקציב סל 2021 יהיה גבוה השנה בהשוואה לשנים קודמות, בהן עמד על כ-500 מיליון שקל. כוונות כאלו הוצהרו על ידי ראש הממשלה ושר הבריאות הקודם וגם בכנסת ובעיקר על ידי שר הבריאות הנוכחי חה"כ יולי אדלשטיין שפועל להגדיל את התקציב".

האם יש לך הצעה איך להתמודד עם בעיית התקציב? האם הגדלת ההשתתפות העצמית והסטת חלק מהמימון ממימון ציבורי לפרטי יכול להיות פתרון מסוים?

"לישראל מנגנון ייחודי להרחבת סל שירותי הבריאות ויש לה את אחד מסלי הבריאות הרחבים בעולם. מחקר שנעשה במכון גרטנר לפני למעלה מעשור הציג צורך של הקצאת 2% מעלות הסל כל שנה כדי לשמר רמת רפואה מתקדמת נוכחית. המשמעות – תוספת תקציב של מיליארד שקל לשנה.

"יש להביא בחשבון שינויים גנטיים של הנגיף. ייתכן שבעוד מספר חודשים, במועד שבו יחסנו את האוכלוסיה בישראל, ניאלץ להתמודד עם נגיף שעבר שינוי והחיסון לא מתאים לו"

"אין ברירה, יש מחלות רבות שיש לטפל בהן, ובטח ביתר שאת בעידן הקורונה. הטכנולוגיות משתכללות והולכות והתרופות החדישות יעילות ביותר, אך עלותן גבוהה מאוד. השנה הוגשו להכללה בסל השירותים כ-880 תרופות וטכנולוגיות בהיקף של למעלה משלושה מיליארד שקל. למרות היעדר תקציב, עבודת הוועדה לא נפגעת עד עתה ומתקדמת יפה. התרופות וכלל הטכנולוגיות יעלו לדיון ותיעדוף לצורך גיבוש רשימה סופית. אנו עושים את עבודתנו ונקווה שעד לסיום העבודה יימצא תקציב. כל זאת, על בסיס עבודה מקצועית ברמה הגבוהה ביותר, יוצאת דופן באיכותה, שנעשית על ידי ד"ר אוסנת לוקסנבורג והצוות הנפלא עם מגר' טל מורגנשטיין ואנשי מקצוע נוספים שעומד לידה.

"השתתפות העצמית היא בעיקר כלי לריסון והכלת עלויות במערכת הבריאות ולא כלי להגדלת התקציב, על כן לא הייתי מגדיל את ההשתתפות העצמית עבור תרופות וטכנולוגיות וממילא התרופות המוכנסות לסל עלותן גבוהה מאוד ואין בגינן השתתפות עצמית. יש לזכור שלחלק מהתרופות שנכנסות לסל, בעיקר היקרות שביניהן כמו תרופות לטיפול במחלות הסרטן, יש פטור מהשתתפות עצמית".

האם תהיה התחשבות יתרה בכל הקשור לתרופות הקשורות לטיפול במחלות רקע המהוות גורם סיכון לסיבוכים ותמותה מקורונה, כמו השמנת יתר, סוכרת?

"בוודאי, מגיפת הקורונה שינתה סדרי עולם, גם בהיבט הבריאות ובוודאי יש מקום לתשומת לב מיוחדת לתרופות שקשורות במחלות רקע, כמו תרופות המונעות השמנה, לחץ דם וסוכרת שמגבירים את הסיכון לתחלואה ותמותה ויש לייחד לכך דיון מיוחד, שכן לא ניתן להתעלם ממצב מיוחד זה. ההקשר עדיין לא נחקר דיו ונדרשת זהירות והוכחה עובדתית לגבי ההשפעות השונות של מחלות על ההידבקות בקורונה".

האם תקציב סל שירותי הבריאות יכלול השנה גם תרופות לקורונה ויביא בחשבון גם את עלויות החיסון העתידי או שלכך יש, לדעתך, להקצות תקציבים נפרדים?

"מדובר בתקציב ענק, שיכול להגיע מעל מיליארד שקל. אני בטוח שהמדינה תמצא מקורות ייעודיים לכך. למיטב ידיעתי, תרופות לקורונה לא הוגשו להכללה בסל ורובן ממילא ניתנות בבתי חולים במחלקות הקורונה וביחידות לטיפול נמרץ ולא ניתנות בקהילה, כך שהן תמשכנה להינתן לחולים בבתי החולים. גם תקצוב החיסונים לא יהיה כחלק מתקציב סל התרופות.

"גם סוגיית אי הוודאות לגבי השלכותיו של החיסון צריכה להילקח בחשבון, לתת את הדעת על בטיחות החיסון ותופעות לוואי, קדימות במתן החיסון - את מי נחסן קודם? צוותי רפואה, אוכלוסיות בסיכון, האם ניתן לחסן שיעור מסוים של האוכלוסיה או את כולם ולהגיע לאותה יעילות ברמת האוכלוסיה.

"הרחבת הסל חייבת להיעשות יותר מפעם בשנה. אין סיבה שחולה שנמצאה עבורו תרופה מבטיחה ייאלץ להמתין חודשים ארוכים עד שיקבל את התרופה במסגרת המימון הציבורי"

"יש להביא בחשבון שינויים גנטיים של הנגיף. ייתכן שבעוד מספר חודשים, במועד בו יחסנו את האוכלוסיה בישראל, נמצא עצמנו מתמודדים עם נגיף שעבר שינוי והחיסון לא מתאים לו. היות שלאף חברה, גם לאלו הנמצאות בשלבים מתקדמים ביותר – 'פייזר', 'מודרנה' ו'אסטרהזניקה' - אין עדיין אישור רגולטורי לשיווק וגם יעילות החיסון איננה חד משמעית, הרי שבסופו של דבר מדובר בניהול סיכונים".

לדברי פרופ' שמר, על פי המדווח בתקשורת העולמית ומהנעשה בישראל, יש להניח שהחברות פייזר ומודרנה יקבלו את האישור למתן החיסונים כבר בחודש דצמבר, אבל הוא אומר, "צריך להביא בחשבון שגם אם החברות מצהירות על יכולות ייצור מהיר, לפי מספרים שהן דיווחו עליהם, אפשר להבין כי לא יהיה מספיק חיסונים לכולם בזמן הקרוב.

"עד כה קיימים לפחות שלושה הסכמים שבהם התחייבה ישראל לרכוש מיליוני חיסונים מהחברות המובילות. היקף הסכם הרכישה עם 'מודרנה' לבדו הוא כמאות מיליוני שקלים, כך שאין סיכוי להכליל את החיסונים בתוספת התקציב לסל בשנה זו".

בשנת 2009, לראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל, הורה ראש הממשלה דאז, בנימין נתניהו, להכין מאגר חיסונים כנגד שפעת החזירים לכל אזרחי מדינת ישראל, בעלות של כחצי מיליארד שקל, אף שלחיסון לא היה אישור רגולטורי לשיווק ובהמשך לא נעשה שימוש בחיסון.

"חובה עלינו להפיק לקחים מהעבר, אבל ההחלטה בשנת 2009 היתה נכונה לדעתי ונעשתה תחת לחץ הזמן ומתוך ניהול סיכונים מחושב, למרות שבסופו של דבר לא השתמשנו בחיסונים. בשנת 2009, כאשר לשכת ראש הממשלה נשאלה לגבי מקורות המימון, התשובה היתה: 'במלחמה כמו במלחמה, מקור המימון יימצא בתום המלחמה'. גם במקרה של הקורונה התשובה היא זהה ואף ביתר שאת".

אשתקד נאמר כי חברת תרופות שלא תוזיל את מחיריה – מוצריה לא ייכנסו לסל. איך וכיצד אתה מתכוון לנהוג בנושא? האם יש לך "טקטיקה" אחרת אל מול חברות התרופות?

"חברות התרופות השנה מחויבות להוריד מחירים בצורה דרמטית כדי שנוכל להכליל כמה שיותר תרופות בסל, במקביל לכך שהממשלה תקצה תקציב הולם על מנת שנוכל לתת לעם ישראל את חבילת התרופות והטכנולוגיות הראויה ביותר".

האם לחברות התרופות יהיה מחיר קבוע לתרופה או שהמחיר יהיה גמיש, לפי יעילות הטיפול (Pay Per Performance), במסגרת הסכם חלוקת סיכון?

"כך או כך תפיסת העולם צריכה להיות הורדת מחירים, במיוחד בתקופה זו, בכדי להכניס כמה שיותר תרופות, אך לא בכל מחיר. בשנים האחרונות אנחנו עדים לעלייה בשיעור הטכנולוגיות המוכללות לסל השירותים במסגרת הסכמי חלוקת סיכון, בעיקר טכנולוגיות יקרות שרמת אי הוודאות בנוגע ליעילות שלהן או למספר המטופלים גבוהה.

"העלות הגבוהה של תרופות חדשות מחייבת לקיחת אחריות של חברות התרופות לגבי הקביעה שטכנולוגיה יקרה מצדיקה את ההוצאה הכספית הנוספת הנדרשת מהמבטח. אחריות זו באה לידי ביטוי באמצעות הסכמי חלוקת סיכון שבהם חברת התרופות חייבת ליטול חלק מהסיכונים הקיימים במימון הטכנולוגיה המוצעת".

ובכל זאת, איך ראוי לדעתך להתמודד עם תופעה שכונתה על ידי פרופ' גמזו מחירים מופרזים וחזיריים לתרופות? לדוגמה, מחירו של טיפול ל-SMA שעלותו 2.1 מיליון דולר לשנה למטופל.

"אין ספק שחברות התרופות חייבות להוזיל את מחירי התרופות והטכנולוגיות כדי להגדיל את האפשרות להכליל אותן בסל והמשא ומתן עם החברות נעשה בתת ועדה מקצועית מיוחדת.

"יש להבדיל בין תרופות יתום לבין תרופות ביולוגיות פורצות דרך שאוכלוסיית היעד שלה גדולה יותר באופן משמעותי. תרופות יתום, כשמן כן הן, אלו הן תרופות המפותחות בדרך כלל למחלות גנטיות קשות, חשוכות מרפא, שפוגעות בצורה קשה באיכות החיים עם תוחלת חיים קצרה במספר קטן מאוד של חולים. SMA היא מחלה יתומה וקשה המובילה לנכות ומוות בהיעדר טיפול. התרופה שאושרה בשנת 2019 על ידי ה-FDA מיועדת לטיפול חד פעמי (כ-7.5 מיליון שקל לטיפול) ומביאה לריפוי מלא בילדים בני פחות משנתיים. ועדות הסל לאורך קיומן תמיד דנו בתרופות אלו וכמעט בכל המקרים תרופות אלו הוכללו, על אף מחירן הגבוה.

"הגיעה העת להכניס גם מנגנון הבוחן את תוספת העלות לתוספת שנת חיים מתוקננת לאיכות חיים בהיבט הבריאות (Cost per QALY) כנהוג במדינות רבות, שיהווה כלי תומך החלטה בקביעת קדימויות בסל השירותים הישראלי "

"בעולם ידועות אלפי מחלות יתום וטיפולים קיימים רק לכ-5% ממחלות אלו. בשנים האחרונות אנו עדים לעלייה בקצב הצמיחה הממוצע השנתי (CAGR) של כ-12%, בשוק התרופות למחלות יתום, קצב הגבוה פי שניים משוק התרופות הלא יתומות. כמה מהגורמים לצמיחה זו הם התנאים המועדפים שהרגולטור והמדינה מקנים לחברות המפתחות תרופות יתום. לדוגמה, יש וניתן אישור רגולטורי במסלול מהיר (Fast Track), בלעדיות שיווקית של שבע שנים לאחר קבלת אישור רגולטורי לשיווק, נקודות זיכוי במס ומענקי מחקר ייעודיים.

"לתרופות אלו יש פוטנציאל אמיתי להארכת שנות חיים ועל כן הן משנות את המציאות. מציאות זו מחייבת התייחסות שונה של הוועדה מזו המקובלת עבור טיפולים למחלות לא יתומות. היות שבמנגנון עדכון הסל הישראלי התרופות מתחרות ביניהן ותפקיד הוועדה לתעדף ביניהן, לא יהיה נכון להעמיד את תרופות היתום מול התרופות האחרות ובעתיד יהיה צורך בדיון נפרד והקצאת תקציב מיוחדת כדי שרוב התרופות, לאוכלוסיית חולים שהיא בדרך כלל קטנה, ייכללו בסל שירותי הבריאות. בנוסף, יש מקום להוזלת תרופות יקרות אחרות, כמו תרופות ביולוגיות למחלות סרטן וכיוצא בזה".

בעבר הצהרת כי על ועדת סל שירותי הבריאות למסור את המלצותיה בתדירות גבוהה מפעם בשנה. צוטטת כאומר: "טוב היה אם המלצות הוועדה היו מתקבלות פעמיים ואף ארבע פעמים בשנה". האם אתה עדיין בדעה הזאת וכיצד ניתן לדעתך ליישם זאת?

"הרחבת הסל חייבת להיעשות יותר מפעם בשנה, שכן כיום נוצר פער של שנה בהכנסת תרופות וטכנולוגיות חשובות לסל. אין סיבה שחולה שנמצאה עבורו תרופה חדשה ומבטיחה ייאלץ להמתין חודשים ארוכים עד שיקבל את התרופה במסגרת המימון הציבורי. בעיקר מדובר בתרופות חדשות ופורצות דרך שהמחיר שלהן כל כך גבוה שאין אפשרות לפרט לקנות אותן מכספו, שכן מחירן עלול להגיע למאות אלפי שקלים ואף למיליוני שקלים לשנה למטופל.

"כדי לאפשר פעילות שכזו צריך יהיה לתגבר באופן ניכר את חטיבת הטכנולוגיות, המידע, התשתיות והמחקר ולהקים ועדה קבועה לשם כך. הדבר יחייב הקצאת תקנים ותקציב מיוחד שלא יינתן אחת לשנה אלא באופן שוטף על פי תדירות התכנסות הוועדה כדי להגדיל את סל הבריאות ולהקים ועדה קבועה שתפעל בצורה עיתית במשך כל השנה.

"ישראל היא מבין המדינות היחידות בעולם המחליטה על הכללת טכנולוגיות חדשות בתהליך של תיעדוף במסגרת תקציב נתון אחת לשנה. במרבית המדינות, ההחלטה מתקבלת פר תרופה; באם היא חשובה מבחינה קלינית לחולים ו/או כדאית מבחינה כלכלית. במדינות אחרות לא נעשה תיעדוף בין טכנולוגיות שונות והמסגרת התקציבית לא נקבעת מראש. הגיעה העת להכניס גם מנגנון הבוחן את תוספת העלות לתוספת שנת חיים מתוקננת לאיכות חיים בהיבט הבריאות (Cost per QALY) כנהוג במדינות רבות, שיהווה כלי תומך החלטה בקביעת קדימויות בסל השירותים הישראלי, אבל לא בלעדי.

"בסך הכל, במצב הקיים יש לנו תהליך ייחודי שמוערך מאוד על ידי בעלי מקצוע בארץ ובעולם, ולכן גם סל שירותי הבריאות בישראל הוא מהרחבים שקיימים בעולם, אם לא הרחב ביותר".

בצל מגיפת הקורונה והמגבלות בעקבותיה, כיצד מתנהלת ועדת הסל הנוכחית?

"מליאת הוועדה מתכנסת באולם רחב תוך הקפדה ושמירה על כללי הבטיחות והתו הסגול. השנה, בצל מגבלות הקורונה, אומצו שינויים בעבודת הוועדה שיבטיחו עד כמה שניתן עבודה משותפת יחד עם הפרדה פיזית מירבית על פי הכללים שנקבעו על ידי משרד הבריאות. מאז הקמת ועדת הסל, השנה לראשונה מתכנסת הוועדה באולם שבו מחיצות שקופות ולא סביב שולחן דיונים כפי שהיה נהוג עד כה וכל חברי הוועדה עוטים מסיכות בכל זמן הישיבות שנקבעו. יש הקפדה רבה של ריחוק.

"עטיית המסיכות במשך שעות רבות לא פשוטה, מעיקה לפעמים וגם מונעת את הקשר הבינאישי לפעמים, אבל זוהי מציאות שבה העולם מתנהל בשנה האחרונה. אין ברירה, חייבים להמשיך בתנאים אלה וזה לא פשוט ולא קל, כי לנגד חברי הוועדה עומדת החשיבות של הכללת התרופות בזמן לטובת החולים".

מדי שנה ניתנת תשומת לב יתרה לתרופות מצילות ומאריכות חיים לטיפול בסרטן. תקציב הסל המוקדש לתרופות אונקולוגיות עומד על כ-40% מדי שנה. האם לדעתך יש להמשיך ולהשקיע אחוז דומה מתקציב הסל לתרופות אלו? איזה מקום יש לדעתך לתת לתרופות מצילות חיים אל מול מאריכות חיים ולרפואה מונעת?

"בשנים האחרונות אנו עדים למהפכה בעולם הפארמה הבאה לידי ביטוי בהקצאה של חלק גדול מהתוספת התקציבית - עשרות ומאות מיליוני שקלים - של הסל למימון תרופות אימונותרפיות פורצות דרך לטיפול במספר קטן באופן יחסי של חולים. בשנת 2020 נוספו לסל 141 תרופות וטכנולוגיות עבור מעל ל-210 אלף מטופלים, מתוכם כ-180 מיליון שקל לכ-2,000 חולים אונקולוגים. קרי, כ-40% מתוספת התקציב ניתנה לתרופות אונקולוגיות, שמהווים כ-1% מכלל המטופלים שזכו להקצאה בסל 2020.

"העלות הגבוהה של תרופות חדשות מחייבת לקיחת אחריות של חברות התרופות לגבי הקביעה שטכנולוגיה יקרה מצדיקה את ההוצאה הכספית הנוספת הנדרשת מהמבטח. זאת באמצעות הסכמי חלוקת סיכון"

"ההתקדמות של הידע המדעי בתחומי הביולוגיה המולקולרית ויישומו בפרקטיקה הקלינית, משנה לא רק את שוק התרופות והגישה הטיפולית, אלא גם את הדרכים לתיעדוף, לתמחור ולמימון של טכנולוגיות רפואיות. ההוצאה על תרופות מהווה כחמישית מההוצאה הכוללת על בריאות ולגידול העקבי במחירי התרופות הביולוגיות השלכות רבות, אחת מהן היא חוסר יכולתן של אוכלוסיות מסוימות או אף מדינות לממן את הטיפול.

"על מקבלי ההחלטות במערכת הבריאות מוטלת החובה להנגיש אותן ולכן הדבר מחייב חשיבה מחודשת ופיתוח פרדיגמות חדשות בדרך המימון והאספקה של שירותי בריאות. מספר הולך וגדל של מדינות בעולם מאמצות ומטמיעות מודלים של מימון מבוסס יעילות ומודלים של מחיר גמיש ותמחור מבוסס ערך להכלת העלויות הגדלות והולכות בעולם הבריאות.

"בסופו של דבר, תפקיד הוועדה למקסם את סך הבריאות המושגת על ידי הכנסת תרופות וטכנולוגיות חדשות. כך היו ההחלטות בשנים הקודמות וגם השנה ננהג כך. חלק התקציב היחסי הניתן לכל מחלה בסופו של דבר הוא תוצאתי ונגזר מתועלת התרופה או הטכנולוגיה והקדימות שהוועדה מייחסת לה ואין הקצאה מראש לתחומי רפואה שונים".

האם לדעתך ראוי להכניס לסל תרופות שנרשמו ב-FDA על סמך ניסויים של פאזה שנייה בלבד, ללא ניסיון משמעותי בטיפול בתרופות אלו בעולם האמיתי?

"הפיתוח הגדל והולך של תרופות ביולוגיות, מותאמות לפרופיל הביולוגי של המחלה, שנחשבות בטוחות ויעילות יותר, משפיע גם על הדרך בה הרשויות הרגולטוריות מאשרות תרופות אלו לשיווק, מעבר מניסוי קליני קלאסי להליך אישור מהיר ומוקדם לאישור התרופה לשיווק - Early and fast approval. לאישור מוקדם לשיווק של תרופה בפאזות המוקדמות של הניסוי הקליני קיימות השלכות, כגון מספר קטן של מטופלים שהוכללו בניסוי, העדר מעקב ארוך טווח אחרי תופעות לוואי ותוצאים שניוניים לשיווק וההתמקדות היא בעיקר ביעילות ופחות בבטיחות.

"יש בזה היגיון מסוים אם כבר בתחילת ניסוי יש הוכחה ליעילות דרמטית של התרופה ובטח כאשר היא מצילת חיים. לא נכון בהיבט האתי שלא לאשר אותה לטיפול מיידי. יש לכך דוגמאות רבות.

"קיימת חשיבות רבה להנגשת תרופות פורצות דרך אלו, אך יחד עם זאת יש לעשות זאת בזהירות רבה, בעיקר בגלל היעדר מעקב ארוך טווח להערכת הבטיחות והיעילות של הטכנולוגיה בתנאים אמיתיים. חשוב יהיה בעתיד לאמץ מודלים שמאפשרים את מימון התרופה תוך כדי איסוף נתונים או הכללה במסגרת הסכמי חלוקת סיכונים של המדינה עם חברות התרופות וכך ניתן יהיה לנטרל מצבים שבהם תרופה מסוימת בסופו של דבר לא הביאה לתועלת המצופה".

לאחר מספר דיונים, כיצד אתה מעריך את השיטה ועבודת הוועדה?

"אני גאה מאוד במודל שיטת אימוץ טכנולוגיות ותרופות חדשות בישראל כחלק מתהליך הרחבת סל שירותי הבריאות. יש לנו מודל ייחודי שזוכה להערכה מקצועית וניהולית גם בארץ וגם בעולם.

"בוועדה ישנם איזונים נכונים של אנשי מקצוע ממשרד הבריאות, נציגים בכירים ממשרד האוצר, רופאים ראשיים של קופות החולים, רופאים בכירים ותרומה נהדרת עם השתתפות פעילה של נציגי ציבור. כל אחד מהמשתתפים פעיל מאוד, משתתף ומשפיע על קבלת ההחלטות תוך הירתמות מלאה בכל הישיבות. חלק גדול מחברי הוועדה כבר צבר ניסיון רב בוועדות קודמות, כך שנראה לי שהתמהיל האנושי והמקצועי הוא מצוין ואני משוכנע שנצליח להביא חבילת תרופות וטכנולוגיות ראויה לשנת 2021".

(הראיון התפרסם לראשונה בגיליון מדיק סל התרופות 2021, בעריכת פרופ' דן גרינברג. תודה לד"ר יפעת עבדי-קורק על עזרתה בראיון)

נושאים קשורים:  סל התרופות,  פרופ' שוקי שמר,  מגזין,  תקציב ועדת סל התרופות,  חדשות,  קורונה,  תרופות אונקולוגיות,  חיסון לקורונה
תגובות
11.12.2020, 14:53

צר לי מאוד שאין מילה על החיסון המפותח בארץ בנס ציונה .
בסיס החיסון למיטב יד

עתי מוכר יותר ולכן יש סיכוי לאפקטיביות ולבטיחות .
גם אם יהיה מוכן מאוחר יותר .
חשוב לדעתי גם, שתהיה יכולת ייצור בארץ .
ויש להשקיע גם בו
בברכת חג שמח לכולם
ד"ר ניסנקורן אברהם