COVID-19 בישראל

ישראל רכשה תרכיבי חיסון לקורונה שעדיין לא הוכחה יעילותם ובטיחותם

כחלק מהניסיון להתכונן ליום שבו יימצא חיסון זמין, חתמה מדינת ישראל עד כה על שלושה הסכמים לרכישת תרכיבים שנמצאים בניסויים | הכמות שהוזמנה לא תספיק לכלל האוכלוסיה

חיסון נגד נגיף הקורונה. צילום: אילוסטרציה

בכיר במשרד הבריאות שהשתתף אתמול (ג') בדיון בוועדת הקורונה בכנסת צינן מעט את התקווה שתולים אישים שונים בישראל, לפיה החיסון לקורונה יהיה זמין בחודשים הקרובים. ד"ר אורי פיינשטיין, ראש צוות חיסוני הקורונה בחטיבת הטכנולוגיה במשרד הבריאות, דיווח על שיתופי הפעולה עם צה"ל, משרד החוץ, המטה לביטחון לאומי וגופים נוספים במאמץ המושקע להשגת חיסונים.

"בנוסף לפיתוח תרכיב החיסון המקומי והניסוי שלו שהחל השבוע, פועל משרד הבריאות לרכישת חיסונים נוספים ממקורות אחרים ומצוי במגעים דיפלומטיים", מסר ד"ר פיינשטיין. "יש סבירות שלפחות אחד מ-190 מפיתוחי תרכיב החיסון, שעליהם ידוע עד כה, יצליח. כ-45 מהפיתוחים כבר נכנסו לשלבי ניסוי שונים כאשר עשרה מהם כבר בשלב מתקדם יותר מהאחרים.

"צריך לזכור", הדגיש ד"ר פיינשטיין, "שתרכיב חיסון הוא מוצר ביולוגי מורכב. במסגרת הניסוי הוא ניתן להמוני בריאים, אבל יש גם תופעות לוואי, אפילו נדירות והן סבירות. לנו כמעט ברור שחלק ממקבלי תרכיב החיסון יחלו במהלך הניסוי. לכן, אסור להשקיע רק בפיתוח או בניסוי אחד או בטכנולוגיה אחת ואנו מתקשרים עם כמה אפשרויות, מפזרים הזדמנויות, וכן, קונים במידה מסוימת 'חתול בשק' כדי להבטיח שלאזרחי ישראל יהיה תרכיב חיסון ובהקדם".

גם ד"ר אסנת לוקסמבורג, ראש החטיבה הטכנולוגית במשרד הבריאות ורכזת הוועדה להרחבת סל התרופות, מסרה שפיתוח תרכיב חיסון שגרתי נמשך  בין שבע לעשר שנים והסיכוי להצלחה במאמץ פיתוח בודד איננו גבוה. מדינות רבות בעולם מצויות בשלבי פעילות רכש מתקדמים של מנות תרכיבי חיסון ל-2021. כל העת מתקיימת עבודה מאומצת רבה בנושא הזה תוך התמודדות בתחרות עם מדינות רבות בעולם. אמנם מקצרים בכל ההליכים הביורוקרטיים אך בלי לוותר על הבטיחות והבריאות של המתנסים בחיסון".

בדיון עצמו נמסר שכחלק מהניסיון להתכונן ליום שבו יימצא חיסון זמין, חתמה מדינת ישראל עד כה על שלושה הסכמים לרכישת תרכיבים שנמצאים בניסויים, שניים מהתרכיבים מבוססים על טכנולוגיה שמעולם לא פותחה באמצעותה חיסון והיא חדשנית ונסיונית. לאחת החברות שעימה נחתם הסכם כזה שילמה ישראל 238 מיליון שקל – סכום שלא יוחזר במקרה של כישלון בניסוי עד כדי הפסקתו או קושי באספקה שלו.

ח"כ מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם), שיזם את הדיון בנושא הזה בוועדה כדי לקבל דיווח מוסמך ונתונים שמצויים בידי משרד הבריאות, ציין שתוצאות סקר סרולוגי הראו שרק כ-5.5% מקרב אלה שחלו בקורונה בישראל פיתחו נוגדנים, כך שאין מקום לחשוב על "חסינות עדר" אלא להמתין שיגיע תרכיב חיסון יעיל ובטוח לשימוש.

ח"כ לוי המליץ לשים לב לכך ש"ביחס למדינות האחרות, ישראל טרם רכשה או הזמינה כמות גדולה ומותאמת של תרכיבי חיסונים וזאת בשעה שרוב החברות שעובדות על ייצור תרכיבי החיסון כבר הגיעו לכדי מיצוי המלאי העתידי האפשרי שלהן". לדבריו, כמויות תרכיבי החיסון שהמדינה כבר רכשה אופציות עבורם קטנות מדי ביחס לגודל האוכלוסיה. לכן, לא ברור שכאשר יהיה תרכיב חיסון שכזה, כיצד ישראל תיערך למבצע חיסון של האוכלוסיה. עד כה לא גובשה תכנית למבצע חיסונים שכזה.

נושאים קשורים:  חיסון לקורונה,  19-COVID,  חדשות,  תרכיב חיסון,  קורונה,  ד"ר אורי פיינשטיין,  ועדת הקורונה
תגובות