COVID-19 עולמי

מחקר "פייזר": יעילות החיסון פחותה משמעותית נגד הזן הדרום אפריקאי

"פייזר" הודיעה כי היא פועלת מול ה-FDA לקבלת אישור לגירסת מעודכנת יותר של החיסון שלה כדי שתפעל היטב גם נגד המוטציה הדרום אפריקאית

חיסונים לקורונה. אילוסטרציה

סוגיית יעילותו של תרכיב החיסון של חברת פייזר מול המוטציה הדרום אפריקאית B.1.351 של נגיף הקורונה נמצאת בליבו של מחקר שערכה החברה בשיתוף אוניברסיטת טקסס בארה"ב. סוכנות החדשות רויטרס דיווחה אמש (ד') כי מהמחקר הזה עלה שההגנה שמספקים הנוגדנים הודות לתרכיב החיסון פחותה בשני-שלישים מול הווריאנט הדרום אפריקאי של הנגיף.

בדיווח נמסר כי במסגרת המחקר פותח נגיף קורונה מהונדס שהכיל את המוטציה והוא נבדק על דגימות דם ממחוסנים. המסקנה הכללית היא שהחיסון עדיין עמיד מול נגיף הקורונה. "פייזר" הודיעה כי היא פועלת מול גורמי הרגולציה (FDA) לקבלת אישור לגירסת מעודכנת יותר של תרכיב החיסון שלה המבוסס על טכנולוגיית ה-mRNA כדי שתפעל טוב יותר גם נגד המוטציה הדרום אפריקאית.

פרופ' פיי יונג שי מאוניברסיטת טקסס שהיה בצוות המחקר מסר: "למרות שעדיין לא ברורה רמת הנוגדנים הדרושה להגנה מפני זן של הנגיף - חיסון 'פייזר' עדיין יכול להדוף את הוריאנט הדרום אפריקאי". בכיר ב"פייזר" שהתראיין לסוכנות החדשות AP אמר: "החברה יכולה לייצר השנה ולהוביל ברחבי העולם שני מיליארד מנות חיסון. אנחנו גם ערוכים היטב להתמודדות עם כל סוגי המוטציות שיהיו".

לדברי פרופ' שי, "החברה תוכל להתאים את תרכיב החיסון עבור כל המוטציות ובמהירות, אם תתבקש לעשות זאת. טכנולוגיית ה-mRNA מאפשרת בקלות לבצע שינויים בתרכיב החיסון ולא יידרשו לשם כך שינויים בקווי הייצור של החיסונים, אלא רק בשינוי מינון במבנה החומר הגנטי שהם יכללו שיהיה מעט שונה".

בתוך כך נמסר אתמול כי על פי נתוני משרד הבריאות, חל בימים האחרונים זינוק בנדבקי הוריאנט הדרום אפריקאי של הנגיף בישראל. רשמית 24 נדבקים בגירסה זאת עלו בבדיקות אקראיות בקהילה ולכן קיימת הערכה שיש עוד מקרים, אולי רבים יותר, שטרם התגלו.

בדיווח של עידו אפרתי ב"הארץ" נמסר כי לפחות 238 חולי קורונה בישראל נדבקו בגירסה הדרום אפריקאית של הנגיף כשמרבית המאומתים התגלו ב–29 שרשראות הדבקה בעשרות יישובים, בהם פתח תקוה, תל אביב, ירושלים, רמת גן, חולון, בת ים, לוד, יבנה, ראשון לציון, רמלה, טייבה ורהט. 24 מהנדבקים אינם חלק משרשרת הדבקה שמקורה ידוע.

לפי הדיווח, משרד הבריאות מעריך שהגירסה הזאת ממשיכה להתפשט ויש מקרים נוספים שטרם התגלו. שניים ממקרי ההדבקה בוריאנט הדרום-אפריקאי היו מקרי הדבקה חוזרת - אנשים שנדבקו בנגיף "המקורי" בעבר והחלימו. חמישה מהחולים שאומתו קיבלו לפחות מנה אחת של חיסון.

מספר הנדבקים הגבוה ביותר בגירסה הדרום אפריקאית התגלה בפתח תקוה - יותר מ–30 מקרים. בתל אביב התגלו יותר מ–20.  כן התגלו חולים בעוד כ–25 יישובים.

בתחילת השבוע דיווח משרד הבריאות שהתגלו עד מועד הדיווח 168 חולים בגירסה זו של הנגיף - 44 מהם בהליך ריצוף גנטי ו-124 בבדיקת שרשראות ההדבקה, אלא שמאז הדיווח הזה, בתוך יומיים בלבד, חלה עליה משמעותית ומהירה בהתפשטות הגירסה הדרום אפריקאית.

מאז שהתגלה הזן הדרום אפריקאי של הנגיף בישראל נבדקו לזיהויו כ-3,000 איש. מבין 238 החולים המאומתים שנדבקו בגירסה זו, 54 עברו ריצוף מלא של הנגיף במסגרת דגימות שנערכו לשבים מחו"ל וכן בדגימות אקראיות בקהילה ובמסגרת טיפול בהתפרצויות נקודתיות. 64 מקרים נוספים אותרו בעקבות שימוש ב-PCR ייעודי. 120 נוספים אותרו כנדבקים מנשאים בעקבות חקירות שנעשו במפקדת אלון של פיקוד העורף.

נושאים קשורים:  חיסון לקורונה,  המוטציה הדרום אפריקאית,  פייזר,  מחקר,  חדשות,  19-COVID
תגובות