חדשות

דיוני הוועדה להרחבת סל התרופות הגיעו לישורת האחרונה

ועדת סל התרופות החלה הבוקר בשני ימי מרתון שבו יוכרע אילו תרופות ייכללו השנה בסל | לשלב הדיונים האחרון הגיעו 185 תרופות מתוך כ-880 שהוגשו כמועמדות לסל

דיון בוועדת סל התרופות. צילום: לע"מ

היום (ב') ומחר תקיים הוועדה הציבורית להרחבת סל התרופות לשנת 2021 את שני ימי מרתון הדיונים המכריעים שבסיומם תגיש את מסמך ההמלצות שלה לגבי התרופות החדשות, טכנולוגיות מתקדמות וכן שורה של בדיקות חדשניות שלדעת חברי הוועדה יש להכליל השנה בסל התרופות הישראלי. בראש הוועדה עומד השנה פרופ' שוקי שמר.

לשלב הדיונים האחרון שבו יוכרע אילו תרופות יכללו בסל הגיעו 185 תרופות מתוך כ-880 שהוגשו כמועמדות לסל. עד שני ימי הדיונים המרתוניים קיימה הוועדה 13 ישיבות שבהן העניקה למועמדויות השונות את הדירוגים וכך ניפתה מרשימת המועמדות השונות את אלו שלא ייכללו במסגרת הסל. הדירוגים הגבוהים היוו את המפתח לעלייתן לשלב המכריע של התרופות והטכנולוגיות.

בעוד שהעלות הכוללת של כלל התרופות שהוגשו כמועמדות להכללה במסגרת הרחבת הסל השנה היתה מעל 3.5 מיליארד שקל, מסגרת התקציב שהועמד בסופו של דבר לרשות הוועדה, רק בדצמבר ולא מיד בתחילת הדיונים, היא 550 מיליון שקל בלבד - ב-50 מיליון יותר מממסגרת תקציב אשתקד. כל זאת חרף הדרישה שמסגרת התקציב המינימלית תהיה לפחות כ-750 מיליון שקל. מקבלי החלטות פיזרו בהקשר זה הבטחות שונות לפיהן ידאגו להגדלה משמעותית של התקציב, אבל בסופו של דבר הן לא התממשו.

אחת הבעיות המתמשכות לגבי ועדה זאת: אין לה מסגרת שנתית מוסדרת של תקציב מוגדר המחייב להביא בחשבון התייקרויות עקביות שחלות מדי שנה במחירי התרופות החדשות, שנעשות יקרות יותר ויותר וכן פרמטרים נוספים כמו העלייה השנתית במספר החולים שיזדקקו לתרופות חדישות וגם הצורך להעניק טיפולים לאוכלוסיה המזדקנת ששיעורה באוכלוסיה הכללית גדל מדי שנה.

כמו כל הדיונים שקיימה הוועדה השנה, גם שני דיוני-המרתון המכריעים השבוע מתקיימים בצל מגיפת הקורונה ותחת הגבלות שונות המתחייבות מהמצב. מסמך ההמלצות המסכם יוגש כמקובל לשר הבריאות וכן למועצת הבריאות ולממשלה.

הוועדה, שהחלה בדיוניה לאחר חגי תשרי, אמורה הייתה לסיים את עבודתה עד דצמבר או לכל המאוחר בשבוע הראשון של ינואר. אולם השנה, עקב משבר הקורונה, נמתחו דיוניה על פני תקופה ארוכה יותר וארגוני מטופלים שמחכים לאישור הטיפולים היקרים הנדרשים עבורם מחו על כך.

בין התרופות שלגביהן תצטרך הוועדה לקיים את דיוני המרתון הסופיים לשם הכרעה אם ייכללו ברשימת ההמלצות שלה – תוך התאמה למסגרת התקציב המוגבלת – נכללות כמדי שנה תרופות למחלות כרוניות שונות ולסוגי סרטן, מחלות לב וכלי דם, סוכרת, מחלות ריאה, גסטרו ומחלות כבד, הפרעות קשב וריכוז, מחלות נוירולוגיות, מחלות ראומטולוגיות, מחלות המטופלות במסגרת אורולוגיה, גינקולוגיה, נפרולוגיה, המטולוגיה, אנדוקרינולוגיה והשמנה, בריאות הנפש, רפואת העור, אף־אוזן־גרון, עיניים, מזון רפואי, מחלות נדירות, בדיקות גנטיות וכן טיפולים הקשורים במסגרת בריאות השן.

ההתלבטויות הקבועות שעימן מתמודדים חברי הוועדה בשלב המכריע נוגעות לתרופות שמיועדות לקבוצות קטנות מאוד של חולים (לעתים פחות מעשרה  בישראל) במחלות נדירות במיוחד, בעיקר גנטיות, כאשר כל תרופה עבור כל חולה שהוועדה תתבקש לאשר מגיע לעלות של יותר ממיליון שקל בשנה ואף למעלה מזה, וזאת אל מול ההחלטה לאשר תרופות חדישות עבור קבוצות חולים גדולות.

כמו כן תידון גם ההצעה להכללה בסל של בדיקות חדשניות ויקרות שכבר ניתנות בשוק הפרטי כמו בדיקת פרופיל מולקולרי אישי לחולי סרטן, שבה על בסיס תוצאות ריצוף גנטי של הגידול הממאיר, קובעים הרופאים המטפלים את התרופה הספציפית, בהתאמה אישית לחולה.

במסגרת הדיונים תעסוק הוועדה גם ב-21 הסכמים שיש למשרד הבריאות עם חברות התרופות לשם הוזלת מחירים וחלוקת הסיכון בהכנסת התרופות לסל.

נושאים קשורים:  ועדת סל התרופות,  פרופ' שוקי שמר,  חדשות
תגובות