מגזין

דעה: כל מה ששכחו לבדוק ולספר על החיסון לקורונה

ד"ר מיכל הרן, מומחית להמטולוגיה ולרפואה פנימית, מרצה בכירה בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית, מעלה סימני שאלה משמעותיים לגבי תוצאי מחקר החיסון לקורונה של "פייזר" שפורסמו ב-NEJM ומצביעה על ה"חורים" בנתונים על יעילות ובטיחות החיסון

עובדת מרפאת ה"כללית" מכינה את מנת החיסון. צילום: יונתן סינדל/ פלאש 90

הפנדמיה העולמית, על כל היבטיה, גרמה לכך שנוצר צורך דחוף במדינות העולם להשגת חיסון יעיל ובטוח. חברת פייזר היתה הראשונה שהגיעה לקו הגמר ולסכם תוצאות של ניסוי פאזה 2-3 בתוך מספר חודשים.

תוצאות אלו הוצגו ל-FDA וקיבלו אישור חירום. ההחלטה היתה שלמרות הזמן הקצר (המחקר תוכנן להימשך שנתיים), יש מספיק אינפורמציה כדי להחליט במידה סבירה של ודאות שהיעילות עולה באופן משמעותי על הסיכון. החומר שהועבר ל-FDA כמו גם דיוניו היו פתוחים לקהל הרחב. התוצאות פורסמו גם בעיתון הרפואי היוקרתי new England journal of medicine. שילוב העובדות הזה - החותמת של ה-FDA יחד עם פרסום בעיתון כל כך מוביל - הביא לכך שרשויות בריאות ברחבי העולם חשו ביטחון לגבי החיסון.

חשוב לזכור שמדובר בטכנולוגיה חדשה שלא שימשה על היום בחיסוני השגרה. פירוט של טכנולוגיה זו, ההבדלים הקיימים בינה לבין הטכנולוגיות הקיימות היום והסיכונים האפשריים, ללא קשר למחקר הספציפי של "פייזר", ניתן למצוא בנספח.

ד"ר מיכל הרן, מומחית להמטולוגיה ולרפואה פנימית, מרצה בכירה בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית. צילום: פרטי

"זו הפעם הראשונה למיטב ידיעתי שבה נאמר בגלוי שהמחקר תוכנן, בוצע ופורסם על ידי חברת התרופות, כאשר הכותב הראשי הוא עובד של חברת התרופות"

קריאת המאמר (1) שפורסם ב-NEJM מגלה בעיות משמעותיות שקשה להתעלם מהן ושאינן יכולות שלא לעורר סימני שאלה משמעותיים לגבי המחקר. ראשית, למרות שכבר שנים רבות יש קשר לא בריא בין רופאים שמפרסמים תוצאות של מחקרים קליניים בעיתונים מובילים לבין חברות תרופות (2), זו הפעם הראשונה למיטב ידיעתי שבה נאמר בגלוי שהמחקר תוכנן, בוצע ופורסם על ידי חברת התרופות, כאשר הכותב הראשי הוא עובד של חברת התרופות.

מה עומד מאחורי הנתון על 95% יעילות החיסון?

אחד הנושאים שקיבלו פרסום רחב הוא היעילות של החיסון, של 95%. אולם, חשוב לשאול מה עומד מאחורי המספר הזה. מוסכם על כולם שהדבר החשוב ביותר במיגור המגיפה הוא מניעת ההדבקה. ובכן, מפתיע לגלות שדבר זה לא נבדק כלל.

באופן מפתיע ביותר לא נעשתה כל בדיקה של כמות האנשים שיש אצלם וירוס פעיל בדרכי הנשימה, לא נעשתה אפילו בדיקת PCR לנוכחות הנגיף, למרות שהבעיה המרכזית במגיפה הזאת היא הדבקה על ידי אנשים שאין להם תסמינים (3) וזו הסיבה המרכזית למסיכות, לסגרים ולביצוע תכוף של בדיקות. במקום זאת נבחר end point צר ביותר של אנשים שהם גם בעלי תסמינים שמתאימים לקורונה וגם בדיקת ה-PCR אצלם חיובית. זאת, מבלי להביא בחשבון את רמת הדיוק של הבדיקה שיכולה גם להשתנות בין מעבדה למעבדה (4).

"הנתון המרשים על יעילות של 95% אינו מבטא אלא relative risk. שימוש במדד absolute risk היה מגלה שמדובר ביעילות של 1%"

כאשר לא מסתפקים בנתונים שנמצאים במאמר אלא הולכים לבחון את המידע שקיים בדו"ח שהועבר ל-FDA, מסתבר שהיתה קבוצה גדולה של אנשים עם תסמינים שמתאימים לקורונה, כאשר ההבדל בין הקבוצות לא היה מאוד משמעותי (כ-1,800 בקבוצת הפלסבו לעומת כ-1,500 בקבוצה שקיבלה את החיסון). קבוצה זו קיבלה את הכותרת suspected covid וגם כאשר שני אנשים שקיבלו את החיסון הגיעו לאשפוז בבית החולים עם ממצאים בצילום חזה, הם לא דווחו כחולים בקורונה במצב קשה (שכן בדיקת ה-PCR שלהם היתה שלילית) וגם לא כתופעת לוואי בדרגה 4 (כפי שהיה מתבקש אצל אדם שאושפז אחרי קבלת החיסון).

כלומר, הנתון המרשים של יעילות של 95% אינו מבטא אלא relative risk, או במילים אחרות את היחס בין מספר החולים המאובחנים (ונזכיר שוב שמדובר באנשים שהיו להם גם תסמינים וגם בדיקת PCR חיובית) בשתי הקבוצות. שימוש במדד נכון יותר של absolute risk היה מגלה שמדובר ביעילות של 1% (ראו פירוט במאמר של פיטר דושי בבלוג של BMJ).

כלומר, המספר המרשים של 95% לא נותן לנו שום אינפורמציה רלוונטית לגבי השפעת החיסון על קצב ההדבקה (שנזכיר שזו היתה המטרה המרכזית של פיתוח חיסון מלכתחילה, על מנת להשיג חיסון עדר אפקטיבי תוך זמן קצר) ומציג מידע מוגבל ביותר לגבי מדדים משמעותיים מבחינה קלינית כמו אשפוז בטיפול נמרץ - חישוב פשוט מגלה שצריך לתת את החיסון ל-7,000 אנשים כדי למנוע אירוע אחד כזה - או תמותה.

ובכן, ניתן לטעון שהיווצרות נוגדנים אצל כלל האוכלוסיה היא גם חשובה. אך גם לגבי נתון חשוב זה, יש חסר מדאיג ובולט לעין. באופן מפתיע יש מידע על הפרופיל האימונולוגי רק על מספר קטן ביותר של מתנדבים בפאזה הראשונה (5) ויש לזכור שמדובר בקבוצה סלקטיבית של אנשים בריאים וצעירים יחסית. המידע הזה חשוב לא רק על מנת להעריך יעילות (כלומר, פיתוח נוגדנים ברמה הנדרשת כדי להקנות הגנה) אלא לא פחות חשוב מכך לגבי סיכונים אפשריים בחיסון.

"ידוע ש-mRNA עשוי להגיע לתאי הכבד, כך שהיינו מצפים שתהיה בדיקה של תפקודי כבד, כמו גם פרמטרים מעבדתיים אחרים (ספירת דם עם מבדלת, תפקודי כליות, אלקטרוליטים, מדדי דלקת ועוד). לא במאמר וגם לא בחומר שהועבר ל-FDA ניתן למצוא תוצאות בדיקות כאלו"

מדדים חשובים אלה נבדקו רק באוכלוסיה סלקטיבית. או במילים אחרות, אין לנו מידע האם אצל קשיש סיעודי שמתגורר בבית אבות יהיה פרופיל אימונולוגי שמבטיח יעילות ובטיחות. אין לנו גם מידע כזה לגבי אנשים עם מחלות רקע שידוע שיש להן השפעה על המערכת החיסונית.

בטיחות החיסון, נתונים נעלמים ותופעות לוואי שנשכחו 

לגבי בטיחות החיסון, אחד הנתונים שבולט בחסרונו הוא תוצאות של בדיקות מעבדה. זה מפתיע במיוחד לאור העובדה שכבר בקבוצה הסלקטיבית בפאזה הראשונה נמצאו הפרעות קלות בספירת הדם (5). בנוסף, ידוע ש-mRNA עשוי להגיע לתאי הכבד, כך שהיינו מצפים שתהיה בדיקה של תפקודי כבד, כמו גם פרמטרים מעבדתיים אחרים (ספירת דם עם מבדלת, תפקודי כליות, אלקטרוליטים, מדדי דלקת ועוד). לא במאמר וגם לא בחומר שהועבר ל-FDA ניתן למצוא תוצאות בדיקות כאלו.

לא ברור גם כיצד כותבי המאמר מחליטים על סמך תקופת מעקב של כחודשיים ש"בטיחות החיסון זהה לבטיחות של חיסונים אחרים". מדובר בטכנולוגיה חדשה, שבניגוד לחיסונים הקיימים עד היום כרוכה בטרנספקציה של תאי שריר על ידי חומר גנטי. טכנולוגיה זו נוסתה עד היום במספר קטן ביותר של משתתפים ולא הגיעה עד כה לפאזה 3. אחת הסכנות המוכרת ומדווחת בספרות במצב כזה היא התפתחות של מחלות אוטואימוניות קשות (7) שלא ניתן לשלול אותן בתקופת מעקב כל כך קצרה. באופן מפתיע, אין כלל התייחסות לבעיה זו במאמר.

כותבי המאמר מכירים בסכנה משמעותית נוספת שהיא vaccine mediated disease enhancement שהחשש לגביה גדול עקב העובדה שעד היום לא היתה הצלחה בפיתוח של חיסונים נגד קורונה (כולל בחיות בית) עקב הבעיה הזאת. מדובר בתופעה חמורה ביותר שכן באופן פרדוקסלי, האדם שחוסן מפתח מחלה קשה בהרבה (עם סיכון גבוה מאוד לתמותה) כאשר הוא נחשף לנגיף.

"יש סיכוי גבוה יותר שחולי איידס לא יפתחו נוגדנים כנגד הנגיף והם גם בסיכון גבוה יותר לפיתוח מחלות אוטואימוניות או גידולים של תאים של מערכת החיסון. יצירת מצג שווא של הכללתם במחקר יוצרת ביטחון לגבי יעילותו ובטיחותו של החיסון"

בעיה זו מדאיגה במיוחד כאשר מדובר באוכלוסיה של אנשים צעירים ובריאים שהסיכון שלהם לחלות בצורה קשה במידה שיידבקו בקורונה הוא כמעט זניח. ההתייחסות של כותבי המאמר לסכנה זו היא כאל בעיה "תיאורטית" שלדעתם הוכחה כבלתי קיימת על סמך הנתונים של המחקר, שכללו עשרה חולים שהוגדרו כחולים במחלה קשה, כאשר רק אחד מהם הגיע למצב שנזקק להנשמה ואף אחד מהם לא מת כתוצאה מהמחלה.

לא ברור גם הפער בין מספר חולי האיידס שמדווחים במאמר לבין מספר חולי האיידס שמופיעים בטבלאות הבטיחות שהועברו למינהל התרופות האמריקאי (160 לעומת 1). יש משמעות רבה מאוד לנושא זה משום שחולי איידס הם בסיכון גבוה מכמה בחינות. ראשית, יש להם reverse transcriptase שעלול להביא להפיכת ה-RNA ל-DNA ובכך לגרום לשינויים גנטיים בלתי רצויים ובלתי מתוכננים. צריך לזכור שמדובר ב-RNA סינתטי שהונדס וקשה לצפות מה יקרה במידה שרצף הבסיסים שלו יעבור אינקורפוראציה לתוך ה-DNA. בנוסף, אלה הם חולים שסובלים מדיסרגולאציה קשה של המערכת החיסונית. כלומר, יש סיכוי גבוה יותר שלא יפתחו נוגדנים כנגד הנגיף והם גם בסיכון גבוה יותר לפיתוח מחלות אוטואימוניות או גידולים של תאים של מערכת החיסון. יצירת מצג שווא של הכללתם במחקר יוצרת ביטחון לגבי יעילותו ובטיחותו של החיסון.

לסיכום, האופן שבו הובאו הנתונים במאמר לידיעת ציבור הרופאים יוצר תחושה מוטעית של ביטחון לגבי היעילות והבטיחות של החיסון. זה מדאיג ביותר משום שמאמר זה לא נועד למומחים בתחום אלא לכלל ציבור הרופאים, כולל אלה שנמצאים בעמדות בכירות במשרדי הבריאות השונים ברחבי העולם. לאור חשיבות העניין, נשלחו גם מכתבים לעיתון כמו גם לגורמים אחרים כדי להתריע על כך.

ספרות: 

  1. Polack FP, Thomas SJ, Kitchin N, et al. Safety and Efficacy of the BNT162b2 mRNA Covid-19 Vaccine. N Engl J Med 2020.
  2. Haque W, Minhajuddin A, Gupta A, Agrawal D. Conflicts of interest of editors of medical journals. PloS one 2018;13:e0197141.
  3. Moghadas SM, Fitzpatrick MC, Sah P, et al. The implications of silent transmission for the control of COVID-19 outbreaks. Proc Natl Acad Sci U S A 2020;117:17513-5.
  4. Woloshin S, Patel N, Kesselheim AS. False Negative Tests for SARS-CoV-2 Infection - Challenges and Implications. N Engl J Med 2020;383:e38.
  5. Walsh EE, Frenck RW, Jr., Falsey AR, et al. Safety and Immunogenicity of Two RNA-Based Covid-19 Vaccine Candidates. N Engl J Med 2020;383:2439-50.
  6. Zhang NN, Li XF, Deng YQ, et al. A Thermostable mRNA Vaccine against COVID-19. Cell 2020;182:1271-83 e16.
  7. Pardi N, Hogan MJ, Porter FW, Weissman D. mRNA vaccines - a new era in vaccinology. Nat Rev Drug Discov 2018;17:261-79.
נושאים קשורים:  ד"ר מיכל הרן,  חיסון לקורונה,  פייזר,  אישור חירום,  אישור ה-FDA,  תופעות לוואי,  איידס,  חדשות,  מגזין,  19-COVID,  New England Journal of Medicine,  מחלות אוטואימוניות
תגובות
08.01.2021, 11:10

בדיוק!

אנונימי/ת
08.01.2021, 11:50

תודה!

אנונימי/ת
10.01.2021, 15:22

מדויק

סוגיות מעניינות אולם היתה לך ההזדמנות להעלות כמו לרבים אחרים בדיון הפתוח שנערך ביום חמישי לפני קבלת ההחלטה של ה
FDA
עצם העלאת הסוגיות כעת לאחר קבלת ההחלטות, ולמרות שנערך דיון פומבי ופתוח לקהל לא שמעתי אותך מעלה בוגיות אלה שם. את מצארת לעצמך שהעיתון בוודאי העלה סוגיות אלה ובחן אותן לאורך ולרוחב. יש לזכור שמדובר באישור הניתן בנוהל חירום וככזה יכול להיות אף עם מגבלות שבאופן רביל לא היה מקבל אישור. בכל מקרה מטרת הניסוי היתה ברורה: למנוע מקרי הדבקה קליניים ולא נשאלה שאלת הנוגדנים ולכן למרות שזה מעניין בנוהל חרום מבצעים מחקר חירום ואשרי החברה (גם שאר החברות) שזכו להראות לעולם תוצאות כך כך טובות !!! שאפו ולכן שאר הסוגיות אמנם במקומם אולם זה היה צריך לבוא לפתח ה
FDA
כשהיה הזדמנות לכל אחד בעולם להעלות סוגיות וחבל שלא ניצלת במה מכובדת זו.

07.01.2021, 20:38

כפי שתראו בקישור זו לא כתבה מהימים האחרונים

https://irrelevant.org.il/2020/12/15/5680

07.01.2021, 20:40

ובתגובות ש כתוב שהרופאה המכובדת כתבה את הכתבה אפילו לא עיינה באישור של FDA ולא ידעה איזה מנימוקים נאמרו בו

אנונימי/ת
07.01.2021, 14:47

ומה עם גילוי נאות שהכותבת מתנגדת חיסונים ואף ננזפה על כך רשמית לאחר שהתעטה את הציבור ? https://www.health.gov.il/Services/Committee/deceive/Documents/2017204.pdf?fbclid=IwAR2qB4VrNbn4KUQqIHWfDwFqSfmSFOL1yTkdlXThFqyGQZm9QoqnqXJacYM

08.01.2021, 09:07

כנראה שיש סיבות טובות להתנגד לחיסונים באופן גורף. החוקרת מיכל הרן אישה מאוד אינטלגנטית ומביאה טעונים רציניים לטענותיה. חבל שהרופאים היום מסתמכים על מחקרים לא אובייקטיביים של היצרנים וממליצים על חיסונים שגורמים נזקים למטופלים.

08.01.2021, 11:20

טענות רציניות?!

טענה ששלמיטב לידיעתה לא התרפסמו מחקרים על ידי חברת תרופות והחוקרים הראשיים היו מחברת התרופות - לא נכון כלל וכלל.

היא טענתה שלא נלקחו בדיקות PCR במחקר לחולי הקורונה - לא נכון כלל וכלל.

לפחות שתקרא את המחקר ותדע קצת היסטוריה מחקרית לפני שהיא באה וטוענת את טענותיה, זה פשוט מביך!

אנונימי/ת
09.01.2021, 23:08

נתחיל בפן האישי -
דרך ההתבטאות המזלזלת שלך מתאימה בדיוק למקום אליו אתה שייך - "מדעת".
תומר, אתה בריון -
"זה פשוט מביך!", "שתקרא את המחקר ותדע קצת היסטוריה לפני ש.."

אני משער שקראת לחבריך מ-'מדעת' להטיל כאן עוד רפש ולהפעיל לחץ על דוקטורס אונלי למטרות השתקה. בצורה אנונימית כמובן. ככה אתם נוהגים.
במקום למהר לשלוח מילים רעות, אני מציע שבפעמים הבאות תקדיש יותר זמן לחשוב על מה שכתבת, וגם לעבור על זה שוב ולתקן את שגיאות הדפוס.

ונעבור לפן הענייני -
לא הבנת את שתי טענותיה של ד"ר הרן אליהן הגבת, ובנוסף, אתה גם טוען את טענותיך בצורה לא ברורה.

(1) אתה טוען שד"ר הרן "טענה שלמיטב ידיעתה לא התפרסמו מחקרים על-ידי חברות תרופות והחוקרים הראשיים היו מחברת התרופות".

כפי הכתוב - "זו הפעם הראשונה למיטב ידיעתי שבה נאמר בגלוי שהמחקר תוכנן, בוצע ופורסם על ידי חברת התרופות, כאשר הכותב הראשי הוא עובד של חברת התרופות".

אחזור, כי נראה שלא הבנת, וזה חשוב -
"תוכנן, בוצע ופורסם על-ידי חברת התרופות, כאשר הכותב הראשי הוא עובד של חברת התרופות".
אתה מכיר מקרים כאלה? תביא אסמכתאות.

(2) כתבת "היא טענתה שלא נלקחו בדיקות PCR במחקר לחולי הקורונה".
גם כאן לא הבנת.

מהמאמר - "באופן מפתיע ביותר לא נעשתה כל בדיקה של כמות האנשים שיש אצלם וירוס פעיל בדרכי הנשימה, לא נעשתה אפילו בדיקת PCR לנוכחות הנגיף, למרות שהבעיה המרכזית במגיפה הזאת היא הדבקה על ידי אנשים שאין להם תסמינים".

הטענה של ד"ר הרן היא שהעובדה שלא נעשו בדיקות PCR לאנשים ללא תסמינים פוגעת באיכות המחקר, כיוון שהבסיס לכל מדיניות ההגבלות הוא החשש מהעברה א-תסמינית.

18.01.2021, 00:20

הגבתי מטעם עצמי אנונימי.ת. למה את לא מגיבה בשמך, ממה את פוחד.ת?

ולמה ביריון? כי ד"ר הרן לא יודעת היסטוריה וטענותיה מתבססות על הנחות לא נכונות?

נו טוב.

בקשר לשאלתך ברור שאני מכיר מקרים כאלה. הידוע מכולם הם ד"ר הילמן מ-Merck. אדם שהציל מיליונים אם לא מיליארדים.

הבעיה העיקרית במגיפה היא לא הדבקה של חולים א-תסמינים.

דיי כבר עם הקשקוש הזה. בהתחלה חשבו שהרבה חולים א-תסמינים ובסוף ראו במחקר מטא אנליזה רק כ-16% הם חולים ללא תסמינים.

רוב החולים הם חולים עם תסמינים, נקודה.

מה כל כך קשה להבין שבודקים אם החיסון יוריד ת-ח-ל-ו-א-ה מהמחלה. בודקים יש פחות חולים ופחות מתים.

זה שהחלטת שזו הבעיה העיקרית במגיפה לא באמת קובע שזו הבעיה העיקרית במגיפה.

אולי אתם זה שזו מחלקה קשה שקוטלת מבוגרים וצעירים? שזו מחלקה שמכבידה באופן בלתי יתואר על מוסדות הבריאות?

18.01.2021, 00:30

ואגב זה שיש טעויות כתיב וניסוח.. אני עונה מהטלפון, עם מקלדת שמשלימה מילים באופן אוטומטי (SwiftKey). זה סוף העולם, אני יודע.

תתמודד.י

אנונימי/ת
07.01.2021, 14:51

אני חושב שבסופו של דבר הנקודות פה מעניינות אבל לא מהותיות בכלל.
בשורה התחתונה החיסון ימגר את המגיפה. ימנע מוטציות.
יוריד בודאות את העומסים בבתי החולים, וימנע תמותה בשיעור כזה או אחר עד היעלמות של הוירוס מחיינו..

אנונימי/ת
11.01.2021, 20:20

ימים יגידו...לעת עתה ניכר כי לא מעט תופעות לוואי יש לחיסון.

אנונימי/ת
07.01.2021, 16:43

תודה רבה מיכל! אני חושבת דברייך מאד חשובים ודורשים בדיקה. ואכן תמוה שלא בוצעו עוד כמה בדיקות בסיסיות שהיו שופכות יותר אור בקשר עם בטיחות החיסון

08.01.2021, 09:08

תגובה עניינית ומעולה של דניאל זרחין ואירית מילר:
החיסונים נגד נגיף הקורונה מגיעים לארץ והרשת גועשת. החששות מובנים אך חשוב להסתמך על מידע מבוסס, שכולל מחקרים ותצפיות מפוקחים, ולא לתת תפוצה למאמרי דעה שאינם מבוססים.

מאת אירית מילר זמורה ודניאל זרחין
למקורות ולהרחבות, ולקריאה נוחה באתר, ראו קישור בתגובות

בפוסט זה נתייחס לטענות שהועלו בהודעה שמופצת בווטסאפ, שכתבה ד"ר מיכל הרן:

טענה 1: ״אני חושבת שהסיכון בנגיף עבור רוב האוכלוסייה קטן בהרבה מהסיכון שיש במתן תרופה שלא עברה את השלבים המקובלים.״

אמירה זאת אינה עולה בקנה אחד עם המציאות: ראשית, הנגיף יכול לגרום לתחלואה קשה, ועד כה גבה את חייהם של יותר מ-1.6 מיליון איש ברחבי העולם [1].
נתוני תחלואה שנאספו עד כה מלמדים ש-81% מהחולים יחוו מחלה קלה עד בינונית בחומרתה, אך 14% מהנותרים יחוו מחלה קשה מאוד, הכוללת בין היתר קשיי נשימה קשים; 5% יהיו במצב קריטי, הכולל כשל נשימתי וקריסת מערכות [2]. חלק לא מבוטל מהם יצטרך להסתייע במכונות הנשמה והשגחה רפואית צמודה. גם צעירים וגם ילדים יכולים לחוות תסמינים ארוכי טווח, שנמשכים גם זמן רב לאחר ההחלמה: עייפות, כאבים, קשיי נשימה, בעיות בזיכרון וירידה בתפקוד היומיומי. שנה עברה מאז פרוץ המגפה וכבר למדנו כי נגיף הקורונה אינו פוגע רק בריאות, אלא עלול לפגוע בלב, במערכת העצבים ולגרום לסיבוכים קשים המערבים את מערכת קרישת הדם [3]. איננו יודעים מהם הסיבוכים הנוספים שנגיף הקורונה גורם בטווח הארוך, שנים רבות לאחר המחלה.

החיסונים של פייזר ומודרנא הוכחו כיעילים ובטוחים, עברו את כל השלבים המקובלים והנדרשים[4], וכל תופעות הלוואי שאותרו נמצאו כזמניות ולא מסוכנות. הפיקוח על הפיתוחים והניסויים עצמם נעשה בוועדות חיצוניות לחברות המפתחות, כדי למנוע ניגוד עניינים. בנוסף, מנהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) קיים דיון עם ועדה חיצונית על מנת להחליט אם לאשר את שימוש החירום[5] בחיסונים הללו באוכלוסייה הכללית. כל הדיונים הללו מתועדים במלואם ופתוחים וזמינים לצפייה [6,7,8].

תופעות הלוואי מחיסונים צצות לרוב עד חודשיים לאחר החיסון [9], בדיוק פרק הזמן שבו החברות המפתחות עקבו אחרי המתנדבים. בפרק זמן זה אמורות לצוף תופעות הלוואי. בנוסף, החברות מחויבות לעקוב אחר המתנדבים במשך שנתיים ממתן החיסון. חשוב לציין שהחיסונים של פייזר ומודרנא הם החיסונים מבוססי mRNA הראשונים שאושרו לשימוש, אך יעילותם ובטיחותם של חיסונים באותה הטכנולוגיה נבדקת כבר כמה שנים [10,11,12].

טענה 2: ״השיטה שפותחה גורמת לתאי השריר לייצר חלבון ששייך לווירוס ולהציג אותו על מעטפת התא. כלומר זה הופך את תאי השריר לתאים זרים, באופן זמני, רק עד שתאי מערכת החיסון יבינו שהם צריכים לייצר נגדם נוגדנים. הבעיה שלא ברור לי איך אנחנו נסביר לתאים של המערכת החיסונית שהתא הזר שהם צריכים לתקוף הוא לא באמת תא זר, אלא תא שריר רגיל ובריא ושהם צריכים לייצר נוגדנים רק נגד החלבון של הנגיף ולא נגד חלבונים אחרים שנמצאים לידו (…) אם אתם רוצים לדעת מה עלול לקרות כשרק חלבון אחד נפגע, תשאלו הורים של ילד עם מחלה שנקראת Duchenne muscular .dystrophy״

הטענה הזו שגויה ולא עולה בקנה אחד עם עקרונות בסיסיים של פעולת מערכת החיסון. מולקולות עצמיות ומולקולות זרות מוצגות על גבי כמעט כל תא בגופנו, על פני קולטנים בשם MHC כדרך שבשגרה. תאי מערכת החיסון סורקים קולטנים אלו לנוכחות של חלבונים זרים. בילדות, תאי מערכת החיסון שנתקלים במולקולה המוצגת יעברו תהליך התמיינות בבלוטת התימוס, שם תהיה ברירה שלילית לכל סוגי החלבונים אשר מופיעים בצורה נורמלית על תאי גופנו ומוצגים על גביהם - כך למשל תאי מערכת החיסון ילמדו לזהות תאים נגועים בנגיפים ולפעול כנגדם נקודתית, ולא כנגד תאי רקמה אחרים בגופנו שאינם מודבקים.

אם הטענה של ד"ר הרן היתה נכונה, כל הדבקה בנגיף כלשהו היתה מסתיימת במחלה אוטואימונית ובפרט אצל חולי קורונה. חיסון ה-mRNA, יגרום לתאי גופנו להציג מולקולה אחת בלבד של הנגיף על גבי קולטני ה-MHC באופן זמני. לעומת זאת, הדבקה בנגיף הקורונה מביאה את התאים שנדבקו לייצר עוד 28 מולקולות, היכולות להוביל את הגוף להפעיל תגובה חיסונית בעלת פוטנציאל קטלני, הנקראת "סערת ציטוקינים" [13]. בין המתנדבים בניסויים של פייזר ומודרנא, כמעט 36 אלף מתנדבים שחוסנו בשתי החברות השונות, לא נצפתה תגובה דומה.

כמו כן, האזכור של ד״ר הרן למחלת ניוון שרירים ע"ש דושן תמוה. מדובר במחלה גנטית קשה, לא מחלה אוטואימונית ואין לה קשר לחיסונים בכלל.

טענה 3: ״לצערי הכרתי באופן אישי רופא מקסים ומסור לחולים שבעקבות חיסון הרבה יותר מוכר ושנחשב לבטוח, פיתח מחלת שרירים קשה ופרוגרסיבית שהביאה תוך 10 שנים למותו (...) גם לי יש מחלת שרירים אוטואימונית נדירה שהאפיזודה הראשונה שלה הייתה מספר חודשים אחרי שקיבלתי את אותו חיסון. אמנם, במקרה שלי הקשר הרבה פחות ברור.״

זו טענה מגמתית שנועדה לעורר פחד ללא הוכחה אמיתית. איזה חיסון זה? איזו מחלה? על סמך מה היא החליטה שהחיסון גרם למחלה? וכיצד פרט מידע חסר זה קשור לחיסון ה-mRNA שעליו אנו מדברים? חשוב לציין, שבטיחותם של חיסוני השגרה השונים נבדקת שוב ושוב[14], ומוכחת כל פעם מחדש. יתרה מזאת, החלטות לגבי בריאות הציבור אינן מתקיימות על סמך סיפורים בודדים ואנקדוטות, אלא מסתמכות על מחקרים שעברו ביקורת עמיתים, ניתוחים סטטיסטיים הנאספים מאוכלוסיות גדולות ונבדקים על-ידי ועדות מומחים.

טענה 4: ״טיפול גנטי, שנועד לגרום לתאים של מח העצם לייצר חלבון שחסר במחלה בשם SCID (שמוכרת בציבור הרחב כמחלה של ילדי הבועה, כי אלו ילדים עם חסר חיסוני קשה שעלולים למות מכל זיהום בנאלי), גרם אצל חלק מהילדים שקיבלו אותו לסרטן דם קשה אחרי 3-6 שנים״.

חשוב מאוד להבין - חיסון ה-mRNA אינו משנה את החומר הגנטי (ה-DNA) של המתחסנים ואינו עלול לגרום למוטציות. בטיפול גנטי מדובר על שינוי בקוד הגנטי שצריך להיות קבוע, או לפחות להישאר לזמן ארוך. החומר הגנטי נמצא בגרעין של תאי גופנו, לעומת זאת, בחיסון ה- mRNA המקטע עם הוראות לגן הנגיפי נכנס רק לציטופלזמה של התא, והחלבון הנגיפי מיוצר על ידי מנגנוני התא מחוץ לגרעין. בנוסף, החיסון אינו יכול להשפיע על החומר הגנטי כי mRNA אינו יכול להיכנס לגרעין התא [15]. זמן קצר לאחר שמסתיים התהליך של יצירת המולקולה הנגיפית מתפרק ה־mRNA ונעלם מגופנו כלא היה. טענה זו של ד"ר הרן מעידה על חוסר הבנה בסיסי, ולצערנו עומדת בקנה אחד עם אמירות עבר שלה, שהיו שגויות באופן יסודי [16].

לסיכום – חשוב להבין שהפוסט של ד"ר הרן הוא דעה אישית, אינו מבוסס על ידע מקצועי ועדכני, ומכיל טעויות בסיסיות. כפי שנוכחנו לדעת, האמצעים שהיו קיימים לרשותנו עד כה - עוצר, בידוד, ריחוק פיזי ועטיית מסכות, לא מנעו התפרצויות חוזרות בישראל. פיתוח חיסון מבוסס mRNA כנגד נגיף הקורונה הוא הישג מדעי יוצא דופן, בתקופת מגפת הקורונה בפרט ובהיסטוריה האנושית בכלל, וכרגע הוא הסיכוי היחיד שלנו לחזור לשגרה.

בימים אלו, יותר מתמיד, חשוב לקבל את המידע ממקורות אמינים - כמו פרסומי משרד הבריאות, ה- FDA, מדע גדול בקטנה [17,18], עמותת מדעת [19], ומכון דוידסון, המנגישים מדע בעברית פשוטה ומתעדכנים בממצאים חדשים כל העת - ולא מהודעות בווטסאפ שהומצאו מהגיגי ליבו של מאן דהו.
אנחנו פה כדי לענות לכם על כל שאלה במסגרת המחקרים שנעשו ועברו פיקוח וביקורת עמיתים.

אירית מילר זמורה היא ד"ר לביולוגיה מאוניברסיטת תל אביב.
דניאל זרחין הוא סטודנט לרפואה ודוקטורנט במדעי המוח בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת תל אביב.

08.01.2021, 11:25

הפוסט הזה לא מתייחס למאמר שלה מה-7 לינואר אלא למאמר אחר ולא נותן תשובות לטענות המדעיות המשמעותיות שהיא טוענת

ההסתיגויות שלה ראויות לחלוטין. לגבי בטיחות ואוטואימוניות: קימת אפשרות תאורטית ליצירת חלבון כימרי של MRNA אנושי SELF ושל חיסון MRNA . חלבון כזה שאינו S פרוטאין נגיפי, יכול להתבטא על מעטפת התא המחוסן ולהביא לתגובה לא צפויה של תאי T .
לגבי HIV : קימת אפשרות שהועלתה בידי רופאים מכובדים שגם כתבו לFDA של שעתוק MRNA אל הDNA בידי REVERSE TRANSCRIPTASE שאינהרנטי לגנום של משפחת הרטרווירידאה.

אנונימי/ת
11.01.2021, 20:27

שדניאל זרחין יואיל ויסיים את לימודיו... וד"ר זמורה תמשיך לעסוק בתחום הביולוגיה.
הובן שקיימת כאן הפחדה ציבורית והפכתם את עמותת מדעת לאורים ותומים בתחום... לא כך הם הדברים, עמותת מדעת מתעלמת באופן גורף מתופעות לוואי של חיסונים שמצוינות בעלון החיסון של כל חיסון.

אנונימי/ת
08.01.2021, 09:20

לצערי הד״ר הרן כבר מזוהה כמי שחברה לתנועות מתנגדי חיסונים למיניהם. משרד הבריאות הוציא בימים אלה מכתב חריף לד״ר הרן מצ״ב:
מוזר כל כך שדוקטורס אונלי מבית הר״י נתן לה במה כזאת.
https://ibb.co/ZfWyvLZ
https://ibb.co/d2s1qDF

אנונימי/ת
09.01.2021, 23:18

לא מוזר בכלל שדוקטורס אונלי פרסם את מאמר הדעה של ד"ר מיכל הרן.

בכל תקופת הקורונה, מתרחשים תקדימים שלא היו כמותם - גם בנושא החיסון. זה מתבקש וראוי ביותר שהפרופסיה הרפואית תדון ברעיון של שימוש כה ראשוני בחיסון שעבר רק אישור חירום ב-FDA, בטכנולוגיית חיסונים חדשה. לא רק שלא מתקיים דיון בנושא, אלא שהחיסון זוכה לקמפיין שיווק אדיר מימדים, ללא שום הזדמנות ל'הסכמה מדעת' כפי שחוק זכויות החולה דורש.
הציבור הרחב כלל לא מודע לעובדה שהחיסון קיבל אישור חירום בלבד. קמפיין הפרסום היה בוטה כל-כך, פסל כל אפשרות לסיכון, ולא ציין את העובדה שמדובר באישור חירום.
אנחנו חווים יום-יום, שעה-שעה פגיעה אנושה בחוק זכויות החולה, ובתוכו, בזכות להסכמה מדעת.

ד"ר מיכל הרן כותבת מטעם עצמה, לאחר שעות כה רבות שהשקיעה בקריאה ובמחקר בנושא. הטענה שהיא 'חברה לתנועות מתגדי חיסונים' אינה עניינית.

אנונימי/ת
08.01.2021, 09:30

מילא שתפרסם את הקישקושים שלה בפוסטים אישיים ברשת. כבר מזמן סתרו את כל טענותיה.
אבל למה לתת לה במה באתר הזה??
האם דר הרן המכובדת מהווה איזושהיא סמכות יותר מאשר ה FDA, ה nejm או כל האיגודים המומחים בארץ??
האם יש לה סיכוי לפרסם את טענותיה בעיתון מכובד?
אם התשובה היא לא רז שתפסיק לבלבל את המח. ואם כבר דיון של עלות תועלת אז היא רופאה שטיעוניה הלא מבוססים גורמים יותר נזק לציבור במדינת ישראל מאשר תועלת.

08.01.2021, 09:35

מילא שתפרסם את הקישקושים שלה בפוסטים אישיים ברשת. כבר מזמן סתרו את כל טענותיה.
אבל למה לתת לה במה באתר הזה??
האם דר הרן המכובדת מהווה איזושהיא סמכות יותר מאשר ה FDA, ה nejm או כל האיגודים המומחים בארץ??
האם יש לה סיכוי לפרסם את טענותיה בעיתון מכובד?
אם התשובה היא לא אז שתפסיק לבלבל את המח. ואם כבר דיון של עלות תועלת אז היא רופאה שטיעוניה הלא מבוססים גורמים יותר נזק לציבור במדינת ישראל מאשר תועלת.

התגובה הקודמת פורסמה בטעות באנונימיות..

ואתה מהווה סמכות כלשהי?
שים לב לצורה בה אתה מתבטא ולזלזול הבוטה שלך. מצד אחד אתה טוען שדבריה הם "קשקושים" ומצד שני אתה מכנה אותה כ-"דר הרן המכובדת" - שניהם ביטוי לזילות שאתה מבטא בהמשך דבריך.
לטעמי, אתה מציג בדיוק את העמדה של המערכת שתמיד תשמור על עצמה על ידי קפיאה על השמרים ותתנפל על אילו שחלילה יעזו להטיל ספק. זאת למרות שאנשי מדע (ואתה אמור להיות אחד כזה), בכל דיסציפלינה שהיא, למדים להטיל ספק תמיד בנכונותם של דברים ולהבין שה"אמת" היא ארעית עד שמגלים אחרת.
אינך חייב להסכים עם ד"ר הרן, אך שיח מכבד מן הראוי שיישמר.

08.01.2021, 10:09

אתה צודק. מתנצל על ההתבטאות.
איני מסכים עם דר הרן.

08.01.2021, 11:25

כאשר רופאה בכירה כמוה, באה ומביאה את טענותיה, והיא פשוט אומרת דברים לא נכונים, זה קשקוש, אני מצטער.

היא טענתה שלא אימתו אם חולי הקורונה היו חולים באמצעות PCR ובמחקר היה כתוב שחור על גבי לבן שכן.

היא טענתה שמעולם מחקרים לא נעשו על ידי חברות התרופות והחוקרים היו מחברת התרופות - זו טענה מביכה. בטח לא שמעה על Maurice Hilleman או חוקרים רבים ואחרים שפיתחו חיסונים לאורך ההיסטוריה באמצעות חברת התרופות.

היא טענה ש-mRNA יכול להגיע לכבד ללא סימוכין ולמרות שידוע שהמולקולה בכלל לא מתקרבת לאזור הזה מכיוון שהיא נכנסת לתאי השריר ושם היא מתפרקת.

אז כן, היא מקשקשת בנושא שהיא לא בקיאה בו וזה עצוב לי, כי היא רופאה בכירה מאוד.

אין בעיה שתטיל ספק, אבל לפחות שתקרא את המחקר ותעשה שיעורי בית לפני.

אנונימי/ת
08.01.2021, 11:54

רק לדייק: היא לא טענה שלא אימתו אם החולים היו חולים באמצעות pcr. היא טענה שעשו את הבדיקה רק לסימפטומטיים ולא לכלל המשתתפים, וזה דווקא נכון.

08.01.2021, 12:51

"באופן מפתיע ביותר לא נעשתה כל בדיקה של כמות האנשים שיש אצלם וירוס פעיל בדרכי הנשימה, לא נעשתה אפילו בדיקת PCR לנוכחות הנגיף".
בכך היא התחילה את טענתה, לא משנה מה, זה לא נכון.

בקשר ל-end point - הקריטריון לעשות PCR לאלו הסובלים מסימפטומטים נבחר לפי הקריטריון של ה-FDA.
זה אותו קריטריון שנעשה גם בארץ שעושים בדיקות קורונה למי שסימפטומטי, בעיקר שבדיקת PCR למי שלא סיפמטומטי לא תמיד מדוייקת.
להגיד שזה end point צר מראה על חוסר הבנה איך נעשים מחקרים על חיסונים, זה לא כמו מחקר על תרופות. בכל אופן, בדקו efficacy, לא בודקים effectiveness. ככה נבדקים החיסונים עשרות שנים בפאזה 3.

גם הטענה: "שני אנשים שקיבלו את החיסון הגיעו לאשפוז בבית החולים עם ממצאים בצילום חזה, הם לא דווחו כחולים בקורונה במצב קשה (שכן בדיקת ה-PCR שלהם היתה שלילית) וגם לא כתופעת לוואי בדרגה 4 (כפי שהיה מתבקש אצל אדם שאושפז אחרי קבלת החיסון)."

היא פשוט לא נכונה, הם דיווחו על מקרה אחד של אדם צעיר בן 36 שבאותו יום של המנה השניה פיתח תסמינים, חשבו שהיו ממצאים ב-XRAY, כאשר ביצעו CT התוצאה הייתה תקינה. בדיקות PCR חוזרות הראו שהוא שלילי למחלה.

מקרה אחר היה של בן 66 שהראה קונסילידציה ב-CT וסיפטומים של חום, קוצר נשימה כ-28 יום לאחר המנה השניה. היה מאושפז יומיים ושוחרר, ביצע PCR מספר רב של פעמים במשך 10 ימים וכיומיים לאחר הופעת התסמינים - הוא היה שלילי.

כלומר, בדקו לעומק כל מקרה יוצא מן הכלל. זה שהיא מביאה את זה בתור ביקורת זה מוזר.
וגם מה היא מצפה, שאנשים לא יפתחו תופעות לוואי של חום, כאבי שרירים וכו' לאחר חיסון?

והטענה של absolute risk זה ממש טקסט בוק של מתנגדי חיסונים - זה מה שהם תמיד טוענים על חיסונים, שלא הרבה אנשים חולים בזה ולכן לא צריך לחסן.

08.01.2021, 13:16

בהעדר מומחיות בתחום, אינני סמכות להחליט עבור הכלל. עם זאת, כרופא, אני חושב שזה בדיוק המקום להעלות את טיעוניה ולשמוע התיחסות מיידית של מומחים אחרים בתחום. זה שדעתה לא תישמע בארצות הברית או בעיתונים מובילים אחרים, יוצר בדיוק את הצורך בבמה חלופית להעלאת הטענות שלה מול תגובות של אנשי מקצוע מהתחום. עדיין רב הנסתר על הנגלה. חסרים נתונים ארוכי טווח בסיסיים, אולם הרושם כרגע הוא שהצורך הקליני בחיסון כמענה יעיל למגפה עולה על השיקולים בעד המתנה לנתונים ארוכי טווח. ה"נדיבות" של פייזר באספקת החיסונית לישראל משרתת את חברת פייזר והעולם כולו בניסוי ייחודי בתרופה החדשה שמתקיים בארץ הסטרטאפ והחיסונים המהירים. יצליח, נהייה המדינה הראשונה בעולם להיושע, יכשל, נקלל את ההחלטה.

אנונימי/ת
09.01.2021, 10:38

hear, hear
מגוון דיעות, כמה שיותר, מכל כיוון אפשרי, גם של אנשי הפסואודומדע כביכול - למה? כי רק כך אפשר לשפוט נתונים ולהתייחס למצב נכונה. לא אשתכנע לעולם שחיסון בטכנולוגיה חדשה שנבדק במשך מספר חודשים בטוח כמו זה שנבדק במשך שנים (לדוגמה: rotarix של GSK). מסכים איתך לגבי נדיבותה של חברת פייזר - הם חיפשו מי יבדוק באופן כה מהיר ועל פלחי אוכלוסיה שונים את היעילות והבטיחות של החיסון שלהם. החלק האחרון של תגובתך הוא זה שאני חושש ממנו: "יכשל, נקלל את ההחלטה". כולי תקווה שאוכל את הכובע כאשר כל הסאגה בארורה הזו תחלוף וכל הספקולציות שלי לגבי שימוש בטכנולוגיה שאין אנו יודעים את השפעתה לטווח ארוך יתפוגגו באוויר.

אנונימי/ת
09.01.2021, 15:08

תומר רובין היקר, מאד ממליץ לך לבדוק את העובדות לפני שאתה משמיץ את ד"ר הרן או כל אחד אחר. לגבי מוריס הילמן, הוא עבד בMerck Institute of Therapeutic Research, שהיה מכון מחקר עצמאי ללא מטרות רווח. באותה תקופה היה מקובל שחברות גדולות הקימו מכוני מחקר עצמאיים כאלה, למשל חברת בל או דו פונט, והמכון של מרק הוא עוד דוגמה כזו. זה שונה מאד מהסיפור של החיסון של פייזר, שהניסוי שלו בוצע כולו בחברה המסחרית.
לגבי הmRNA והכבד, יש ספרות ענפה שמראה לאן מגיע mRNA לאחר הזרקה לשריר, למשל Cell 182, 1271–1283. הכבד הוא איבר מטרה ראשון במעלה, גם אם מזריקים IM.
אין בעיה שתטיל ספק, אבל לפחות תקרא את המחקר ותעשה שיעורי בית לפני.

לכל הידוע לי ד"ר הרן שלחה הסתיגות זאת לNEJM ונענתה במכתב מכובד שהסכים עם חלק מהתבטאויותיה בהן זלזלת.

10.01.2021, 13:49

מסכימה לגמרי!

אנונימי/ת
15.01.2021, 07:07

אינני מבין מדוע אתה מדביק כותרות במקום להתייחס באופן ענייני ולהביא סימוכין ולא סברות.
הטענות נגד מערך המחקר, ההשערות, דרכי המדידה והמתודולוגיה, וכך גם הסקת הסקת המסקנות שנעשתה במחקר של פייזר, הינן במקומן.
על מחקרי חיסונים בכלל, ושל פייזר בכלל לא חלים חוקי מדע מיוחדים אחרים.
לכן, במקום לטעון שכמו בהרבה מחקרי חיסונים גם כאן נעשה מחקר רשלני, אתה טוען ההיפך! כמו שיש לנו סטנדרט רשלני בתחום רפואי מסויים, נקבל אותו גם כאן!
למדתי 5 שנים סטטיסטיקה, והביקורת של מיכל הרן במקום.
מה מנע מהחוקרים לבדוק את כל הנסיינים בpcr?! תוך התייחסות לטעויות מדידה? מדוע לא למדוד efectiveness ולהתייחס גם אליו?! מדוע לא להשתמש ולנטר מדדים פיזיולוגיים אובייקטיביים?! ובכך לחזק את תוקף המחקר ולשפר את יכולת ההסקה הסטטיסטית.
הטענות ש"ככב זה מקובל" אלה טענות שמתאימות לאנשי דת ולא לאנשי מדע.

17.01.2021, 22:49

שלום אנונימי/ת. חבל שאינך מזדהה.
אתייחס בלשון זכר מפאת נוחות.

לפני ששולחים אותי לעשות שיעורי בית, כדאי לבדוק היטב על מה מדובר.

ד"ר הילמן היה בראש מכון של חברת Merck ולא עצמאי, תחת הגדרה של non profit corporation. זו הגדרה משפטית שהמכון הזה לא משלם מיסים פדרלים או של המדינה (ספציפית הם נרשמו תחת ניו גרז'י) על המצאותיו. זה פשוט דרך נוחה של חברת Merck לקצור רווחים (ובצדק). אם אתה חושב שהם לא השקיעו כמות אדירה של כסף, לא שילמו להילמן ולעמיתיו ולא ארגנו את כל הלוגיסטיקה ואת הציוד וכו', אומר שאתה תמים ואני ממליץ לקרוא את הביוגרפיה של הילמן, ביוגרפיה מרתקת. בשורה התחתונה זהו מכון של Merck ועובדים של Merck.

בקשר לטענה השניה, המחקר של Zhang הוא מחקר סיני שדיבר על מועמד חיסוני סיני ולא מדובר בכלל על החיסון של פייזר. בכל אופן הם כתבו שם באופן ברור שעיקר מולקולת החיסון הייתה בשריר בבדיקת in vivo. רק שעשו ex vivo שעות רבות אחרי ראו את המולקולה בין היתר בכבד באופן הגיוני כי המולקולה כבר הייתה מפורקת ולא ראו mRNA שלם בכבד אלא תאי מערכת חיסון כגון מאקרופאגים בכבד שמבטאים CD163, לא את הmRNA עצמו.

כמובן שלא מדובר בכלל על חלבון ה-s של פייזר ואיך הוא מתפקד ומה הוא עושה בדיוק...

Following intramuscular (i.m.) injection, robust expression of FLuc was seen in the upper abdomen as well as at the injection site in BALB/c mice 6 h after injection

Real-time monitoring of i.m. immunized mice showed that photon flux peaked 12 h after injection and faded to undetectable levels 48 h after injection in the upper abdomen and at the injection site

אנונימי/ת
08.01.2021, 09:52

עולם ה-RNA הוא עצום, מסתורי ובו רב הנסתר על הגלוי. עד שנת 1993 חשבנו שיש שלושה סוגים: mRNA, tRNA ו-RNA ריבוזומלי. ואז ויקטור אמברוז גילה לנו עולם חדש לחלוטין של מולקולות קטנטנות שמשמשות לרגולציה ברמה האפיגנטית - כיבוי והדלקה של גנים מבלי לשנות את רצף הקריאה ב-DNA וללא צורך במתילציה, או אצטילציה של המולקולה. הדבר היותר מדהים בתגלית היה, שהקידוד לאותם miRNA מתחבא בתוך הגנים שלנו ותוך כדי עיבוד של ה-pre mRNA ל-mRNA "בוגר", צצים להם גם ה-miRNA שיווסתו את פעולתו. החיסון הנוכחי בנוי על טכנולוגיה של החדרת mRNA ישירות לתוך התא. האם מישהו יכול לומר בוודאות שהמולקולה מתנהגת רק לפי המנגנון המתואר של היצרנים, הווה אומר, "מנביטה" את החלבון הויראלי על ה-MHC בלבד, כדי לעודד תגובה אימונית ולהפוך את תא השריר שאליו הוזרקה ל-APC?
לדעתי, לא. זאת במיוחד כאשר לא בדקנו לאורך זמן מה חתיכת חומצת הגרעין הזו עושה ולאן היא מגיעה (וכן, ברור ש-RNA לא יעבור אינטגרציה לדו גדיל) והאם היא יכולה לתפקד כרגולטור דוגמת ה-miRNA ההומניים. ומה לגבי זנב ה-poly A שלה, האם הוא מאריך משמעותית את זמן מחצית החיים? (יש עוד שאלות רבות שעולות בנושא)?
כמה פשוט היה לקחת קפסיד קורונה עירום, להזריק אותו ולסגור את הסיפור מבלי להשתמש בטכנולוגיה שבטיחותה נמדדה רק לאורך מספר חודשים של פיתוח החיסון.

אנונימי/ת
08.01.2021, 10:38

ולהצליח לסנתז, מעבדתית ובכמויות גדולות, את אותו קפסיד שהוא חלבון מורכב מאוד, ולקבל כנגדו תגובה אימונוגנית משמעותית?? "פשוט"???

אנונימי/ת
08.01.2021, 11:00

לא. אבל לדעתי יותר בטוח.

יפה כתבת . רב הנסתר על הגלוי. אנו מעודכנים רק בטעויות הנוכחיות.

אנונימי/ת
08.01.2021, 10:37

בחיים לא חשבתי שאתר רפואי מכובד יתן במה למתנגדת חיסונים בעיצומה של מגיפה.

היכן מצוין שד"ר הרן מתנגדת לחיסונים? קרא שוב את הכתבה ותבין שהיא מביעה דיעה רק לגבי הבטיחות של החיסון הנוכחי.
חשבתי שאנשי מקצוע מכובדים ימנעו מאמירות כלליות, הוצאת דיבה וחצאי אמיתות, כפי שנהוג בטוקבקים של העיתונות הצהובה הנפוצה בארצנו.
אינך חייב להסכים עם הכותבת, אך להדביק לה טייטל של מתנגדת חיסונים אינו במקום וכמובן שאינו נכון.

אנונימי/ת
11.01.2021, 20:34

בוט של מדעת... זה שמעלים ספק לגבי יעילות ובטיחות של חיסון לא הופך אף אדם למתנגד חיסונים. הגיוני וראוי שנדון בחיסון שטרם נבדק לאורך זמן.

08.01.2021, 11:09

מוטב היה שהעורכים היו נמנעים מלפרסם את המאמר של הד"ר הנכבדה שברור שהוא בגדר פייק ניוז ומלא בטענות שאפילו הדיוט (ברפואה) כמוני מבין שאין להן שחר. מוזר מה הניע את הדוקטורית שהקרדיטים שלה כנראה אינם מוטלים בספק לפרסם את הרשימה הזאת ולגרום לפניקה מיותרת.

אנונימי/ת
11.01.2021, 20:36

ניכר שאתה הדיוט..לא עוסק בתחום האימונולוגיה ולא קרוב, אחרת לא היית מרשה לעצמך לפרסם תגובה שכזו.

08.01.2021, 11:15

מעניין שאתר מכובד נותן במה לרופאה שלא עשתה שיעורי בית.
ממש בתחילת הפסקה היא כתבה שלמיטב ידיעתה מעולם לא פורסם מחקר על ידי חברת תרופות והחוקר הראשי בה הוא מחברת התרופות - זה כל כך לא נכון ואפילו אימרה דיי מביכה.
מחקרים על חיסונים להפטיטיס B לא נעשו על ידי חברת תרופות והחוקרים היו מחברת התרופות? היא שמעה על Maurice Hilleman מחברת Merck למשל שפיתח חיסונים רבים והציל מיליוני בני אדם? בתחילת הפיתוח של חיסוני חצבת ב-Merck לא התפרסמו בכתבי עת גדולים?

בקשר לאימרה השניה שלא נבדקו בכלל חולי COVID 19 בבדיקת PCR - קשקוש.
במחקר כתוב באופן מפורט מה היה תהליך, כל מי שחלה נבדק באמצעות nucleic acid amplification–based testing לפי הקריטריון של ה-FDA.
NAAT יכול להיות PCR וגם RT-PCR וכו', מביך שרופאה בכירה לא מכירה את המושג.

ציטוט מהמחקר:
Confirmed Covid-19 was defined according to the Food and Drug Administration (FDA) criteria as the presence of at least one of the following symptoms: fever, new or increased cough, new or increased shortness of breath, chills, new or increased muscle pain, new loss of taste or smell, sore throat, diarrhea, or vomiting, combined with a respiratory specimen obtained during the symptomatic period or within 4 days before or after it that was positive for SARS-CoV-2 by nucleic acid amplification–based testing, either at the central laboratory or at a local testing facility (using a protocol-defined acceptable test).

Major secondary end points included the efficacy of BNT162b2 against severe Covid-19. Severe Covid-19 is defined by the FDA as confirmed Covid-19 with one of the following additional features: clinical signs at rest that are indicative of severe systemic illness; respiratory failure; evidence of shock; significant acute renal, hepatic, or neurologic dysfunction; admission to an intensive care unit; or death. Details are provided in the protocol.

חבל שאתם מבזבזים את הזמן שלנו כאשר אתם מביאים למגזין טענות לא נכונות ולא מגובות.

אנונימי/ת
09.01.2021, 15:16

אתה לא כל כך הבנת מה שהיא כתבה. ברור שנעשו בדיקות PCR, אבל לא לכל אוכלוסיית המחקר אלא רק לכאלה עם סימפטומים. לכן לא ניתן לקבוע אם יש נשאים אסימפטומטיים שיכולים להדביק. טענה זו הועלתה על ידי רבים בעולם, למשל Peter Doshi, עורך בBMJ/

אנונימי/ת
08.01.2021, 11:20

אני בשוק שאץר כזה נתן לה במה אחרי שכל סטודנט סתר את הטענות שלה בפייסבוק. מביך.

אנונימי/ת
09.01.2021, 22:39

מן הראוי שאתר כזה ייתן לה במה - מדובר ברופאה וחוקרת מנוסה וחכמה.
מדובר בדעה ששונה מהקונצנזוס - וזה דבר מבורך - תמיד.
מדובר בטענות רציניות, שלמרות שחיפשתי הרבה וקראתי הרבה, לא מצאתי אף-אחד (כולל סטודנטים) ש'סתר את הטענות שלה'.

08.01.2021, 11:42

כל הכבוד לעורך שנתן לד"ר מיכל הרן במה. הדבר הכי מפחיד במגפת הקורונה היא ההשתקה של כל מי ששואל שאלות לגיטמיות באמצעות הפחדה מחד וזלזול מאידך. שמח לקרוא את ד"ר הרן ובעיקר את הנספח שצרפה, ואת הביקורות על מה שכתבה. לא יכול לסבול את הזלזול וההשתקה. מי שחושב שכל האמת אצלו ולכן הוא אפילו לא צריך לשכנע את הקורא מפסיד את הקרדיט שתוארו מעניק לו.
אז לעורכים היקרים, אל תפחדו מביקורות והמשיכו להעשיר אותנו במגוון דעות, גם כאלה שבתקשורת הכללית לא יעברו. האנשים האלו שעומדים מול הזרם הם האנשים שיצילו אותנו מטעויות ואסונות, וידייקו את התנהלותנו.

09.01.2021, 21:29

מחזק את דבריך. ומקווה גם ליותר תגובות לא-אנונימיות.

08.01.2021, 12:07

ובנוסף- אחסון החיסון בטמפ׳ לא שגרתית ומאתגרת לוגיסטית מכוונת לחשש מפגיעה/נזק למרכיב חלקיקי הנאנו השומניים במעטפת בתרכיב. ואותם חלקיקי הנאנו השומניים הם סיכון טוקסיקולוגי עבור כל מתחסן/המבוגרים מאד במיוחד- אלה שלא נכללו בנסוי

אנונימי/ת
08.01.2021, 12:07

היא ידועה כמתנגדת חיסונים סידרתית וחתומה על כמה פוסטים שאני אישית ראיתי שמופצים בוואטסאפ

08.01.2021, 12:35

לכל חסידי אומות ה-Big Phatma , ולמבקרים של ד"ר הרן על השאלות שהיא מעלה
אז קצת עובדות על הספרות במדעית

דוקטור מרסייה אנגל, עורכת של כתב העת הרפואי .The New England Journal of Medicine” במשך כמעט שני עשורים.מרצה בבית הספר לרפואה של אונברסיטת הרווארד.
"פשוט אי אפשר עוד להאמין לחלק ניכר מהמחקרים הקליניים שמתפרסמים, או להסתמך על שיקול דעתם של רופאים מהימנים או על הנחיות רפואיות סמכותיות. אני לא מתענגת על מסקנה זו, אליה הגעתי באטיות ובחוסר רצון במשך שני העשורים שלי כעורכת כתב העת.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4572812
בהרצאה היא מוסיפה
שקרנים רפואיים שעוסקים ברפואה: ה- FDA מודע לחלוטין לתרופות הרפואיות המאושרות שלהם שהם הורגות 100,000 אמריקאים בשנה. הם גם מודעים לכך *שמאות ואלפי מחקרים שפורסמו הם FAKE.
למה? (תשובה פשוטה..)
מכיוון שמחקרים אלה "הוכיחו" שהתרופות היו בטוחות.
"להסתמך על חברות תרופות לצורך הערכות בלתי משוחדות לגבי המוצרים שלהן הגיוני באותה מידה כמו להסתמך על חברות בירה שילמדו אותנו על אלכוהוליזם"
https://www.youtube.com/watch?v=uDbQNBla6aU
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC2964337/

ריצ'רד הורטון, עורך ראשי בכתב העת הרפואי המוביל The Lancet
"הרבה ממה שמתפרסם אינו נכון."
המקרה הוא פשוט: חלק גדול מהספרות המדעית, אולי חצי, פשוט לא נכון. זה נגרם על ידי מחקרים עם גודל מדגם קטן, השפעות זעירות, ניתוחים חקרניים לא חוקיים וניגודי אינטרסים בוטים, יחד עם אובססיה לחיפוש אחר מגמות אופנתיות בעלות חשיבות מפוקפקת.
המדע החל תפנית לעבר החושך. בחיפושיהם לספר סיפור מרתק, מדענים מפסלים לעתים קרובות נתונים כדי להתאים לתיאוריה המועדפת עליהם. או שהם משחזרים מחדש השערות שיתאימו לנתונים שלהם. אנו מסייעים להתנהגות הגרועה ביותר. האוניברסיטאות נמצאות במאבק תמידי על כסף וכישרון, נקודות קצה המטפחות מדדים רדוקטיביים,
הליכי הערכה לאומיים, כגון מסגרת מצוינות במחקר, מעודדים שיטות עבודה גרועות. http://www.thelancet.com/journals/lancet/article/PIIS0140-6736(15)60696-1/fulltext?rss%3Dyes

תוצאות מחקר של אונברסיטת מונטריאול המחלקה למחקר וספרות מדעית.
*המחקר סקר 45 מיליון!! מאמרים ומחקרים רפואיים משנת 1973 עד 2013 והמסקנות ....
המחקר גילה שכמעט כל המאמרים המדעיים נשלטים על ידי שישה תאגידים בלבד ,כאשר נעשים מחקרים לגיטימיים, הם כמעט ואינם מגיעים לציבור או נלקחים ברצינות מכיוון שרוב העורכים הנחשבים "בעלי המוניטין" נשלטים על ידי אותם תאגידים שמצנזרים בכבדות את המידע שמתפרסם.
http://www.trueactivist.com/study-finds-nearly-all-scientific-papers-controlled-by-six-corporations
http://journals.plos.org/plosone/article?id=10.1371%2Fjournal.pone.0127502

פרופ' ג׳ון יואנידיס , מנהל מחלק לתרופות מבוססות הוכחות . אפידימיולג וחוקר בכיר באוניברסיטת סטנפורד.
שואל ועונה
מדוע רוב המחקרים פשוט לא נכונים ?
עולה החשש כי "מרבית ממצאי המחקרים שמפורסמים הם שקריים." .
כשיש יותר אינטרסים ודעות קדומות כלכליות, וכאשר צוותים נוספים עוסקים בתחום מדעי במרדף אחר משמעות סטטיסטית. סימולציות מראות שעבור רוב העיצובים והגדרות המחקר, סביר יותר שטענת מחהקורונה שקרית מאשר נכונה.
https://journals.plos.org/plosmedicine/article?id=10.1371/journal.pmed.0020124

ריצ'רד סמית , שערך את כתב העת British Medical Journal במשך יותר מעשור "אין שום ראיות לכך שסקירת עמיתים היא שיטה טובה לאיתור טעויות ."
הוא מוסיף
רוב מה שמתפרסם בכתבי עת הוא פשוט לא נכון או שטויות ". http://www.independent.co.uk/news/science/scientific-peer-reviews-are-a-sacred-cow-ready-to-be-slaughtered-says-former-editor-of-bmj-10196077.html

אנונימי/ת
10.01.2021, 12:31

ויש גם את המאמר הזה מאוקטובר השנה שמראה שבסך הכל 9.9% מהמאמרים המדעיים הם באיכות גבוהה
https://www.jclinepi.com/article/S0895-4356(20)30777-0/fulltext

אנונימי/ת
10.01.2021, 13:26

ומי מבטיח שהמאמר שמראה שרק 9.9% מהמאמרים הם באיכות גבוהה לא נופל בקבוצה השניה?

אנונימי/ת
08.01.2021, 12:55

שלום דר הרן, אשמח לניתוח מעמיק של מחקרי פאזה שלוש כפי שעשית כאן להמלצה שלך לטפל בחולי קוביד באמצעות צמח הארטימיזיה (שיבא) ולבדיקות של הרשויות הרגולטוריות שלהם. https://youtu.be/4S0_lEBefZA

08.01.2021, 13:13

לדעתי הכתבה נעשתה מנקודת ראות של רופאה מצויידת בסט כלים שלא שייך לעשור האחרון. רצוף במידע מטעה ברמה העובדתית, מוזמנים לעולם האונקולוגי, רוב המאמרים מפורסמים ע״י החברות ואין שום בעיה עם זה כל עוד הם עוברים פאנל מבקרים הן של המגזין טרם פרסום והם של הFDA טרם אישור. השאלות שהיא מעלה מתאימות למציאות בה הרמה הביולוגית לוקה בחוסר הבנה ונדרש אישור סטטיסטי לשלילת כל אפשרות, זה לא המצב. גם טענת הריכוז בכבד היא חסרת משמעות, אילו הייתה נכונה. חומרים זרים שנכנסים לגוף עשויים להתרכז שם, זה לא גורם למערכת החיסון לתקוף את הכבד למי שחשש. יתרה מכך לעניין מצבים אוטואימוניים שזה החשש המרכזי, הרי שמקטע רצף הקורונה המוזרק נבדק אל מול הגנום האנושי ולא נמצא מתאים מאחר וזה רצף ויראלי ולא אנושי. כמו כן, על מנת שמערכת החיסון תתקוף את הגוף האנושי צריך לקרות הרבה מעבר להתאמה של הרצף, לשם האנלוגיה דמיינו רכב עם 10 דוושות גז ו10 דוושות ברקס. נדרש שכל דוושות הגז ילחצו ושאף דוושת ברקס לא תילחץ כדי ליצור מצב שכזה. היום אחרי שמיליוני אנשים כבר חוסנו אני חושב שכל מה שהיא כתבה הופך ללא רלוונטי כבר ברמה הסטטיסטית. אני בעד להשמיע דעות אבל כשעשויות להיות להם השפעות סביבותיות על המפרסם לבדוק את נכונותן לעומק. גילוי נאות, אני התחסנתי

אנונימי/ת
09.01.2021, 15:57

אם הרופאה טעתה, אני מציע למצוא דוגמה של מאמר אחד שבו הcorresponding author הוא מחברת תרופות. גם אני בדקתי את הנושא, וכל המחקרים שראיתי, גם אם יש בהם מעורבות של חברת תרופות, נכתבים על ידי אנשי אקדמיה. למשל: המאמר על החיסון של מודרנה בניו אינגלנד ג'ורנל אוף מדיסין, או המאמר על החיסון של אסטרזנקה בלנסט.

09.01.2021, 21:31

מילונים חוסנו. כמה קיבלו כבר מנה שניה?

לעורכם
נא שיקלו אם נכון לפרסם תגובות אנונימיות. לימדו אותי שאדם צריך לעמוד מאחורי מילתו. ודאי בעינינים כאלו. אם אדם שכותב הוא סטודנט לרפואה שחושש להזדהות שיכתוב כך.

18.01.2021, 00:38

רוב המחקרים על החיסונים שפותחו בתקופה המודרנית הם מחקרים שנעשו עם ידי חברת התרופות ומדענים של חברת התרופות.

אנונימי/ת
08.01.2021, 18:46

אפילו פרופסור יורם לס, מר ״קורונה זו רק שפעת עם יחסי ציבור״, כבר הושיט את שריר הדלטואיד שלו והתחסן. מדוע נותנים במה לאישה הזויה זו? אני מקווה שהיא לא תתחסן, תחלה בקורונה באופן קשה ותחלים, ואז היא תחזור בתשובה.

אנונימי/ת
08.01.2021, 19:09

נורא ואיום לפרסם חוות דעת של אנשים לא מעודכנים בתחום המסויים למרות המומחיות ברפואה אך בתחום לא שייך לחיסונים כלל ולמחקר החיסון קורונה בפרט. שווה פשע נגד אנושיות לבלבל והטריף כל העם שגם ככה נמצא ביאוש ורואה אור בסוף המנהרה כמו החיסון נגד קורונה. לדעתי Doctors Only חייבים לקבל קנס על פרסום מאמר לא מבוסס וחסר אחראיות

אנונימי/ת
08.01.2021, 19:19

תודה לאתר שנתן במה ולד"ר מיכל שהעלתה את דעתה. כרופאים חשוב שנשמע ונחשף למגוון דעות, ולא ננזוף ונשתיק כל אחד שמשמיע דעה שונה.
היה משמח לו היו מתייחסים וממשיכים לחקור ולבדוק את הסוגיות שהעלתה ד"ר הרן.

אנונימי/ת
09.01.2021, 15:14

ראוי ורצוי לאפשר הבעת דעה לכל רופא. יש לקוות שגם אם הדעה לא מקובלת מקצועית, הרופא יקפיד על שליטה בעקשנות ובאובססיביות שלו. עם דיעה חריגה או מוטעית יש להתמודד בכלים מדעיים. כאשר אין האזנה או פתיחות מצד הרופא לביקורת, ומעשיו נמשכים ועלולים לגרום נזק, טוב עושה משרד הבריאות על ידי התראת הרופא. בכל מקרה חשוב לשמור את הויכוח בפורום רפואי ולא בכלי תקשורת להמונים.

אנונימי/ת
09.01.2021, 16:53

אני חושב שמן הראוי היה במידה ויש ספק להעלות את הסוגיה כי הדיון ב-Fda היה פתוח לציבור דבר שני מי הראאוי היה שהרופאה הנכבדב תזדאה בתור מתנגדת חיסונים דבר שלישי נראה שהיא לא קראה את המחקר כי הסוגיות האלה זכו לתשובה באישור ה-Fda תמוהה מאוד

09.01.2021, 22:22

אני רואה שמקהלת מדעת כבר אצה לה להסתער בתגובות הכפשה לכן החלטתי להגיב. הטיעונים שהעלתה דר מיכל הרן הינם מדעיים ועניינים. התגובה של שומרי האג׳נדה ע״י תקיפה של המפרסם במקום לענות לגוף השאלה כמוה כהודאה בכישלון. המדע מתבסס על הוכחות, לכן חשוב מאד לבקר את המתודולוגיה ותהליך הסקת המסקנות בכל מאמר, הביקורת מבורכת אך יש להתמודד עם הטיעונים בצורה מדעית מבוססת לא בתגובה בסגנון אוסנת מרק. טוב שהטיעונים הועלו, וטוב שהעיתון נתן במה לרפואה ביקורתית ולא רק קטיף דובדבנים. גילוי נאות: אני לא עבדתי בעבר בהווה וגם לא בעתיד בחברת פארמה, לא קיבלתי מענק מאף גוף מסחרי. אני לא מתנגד לחיסונים, הילדים שלי קיבלו את כל החיסונים כולל אלו שלא בסל, ודאגתי לחסן את בני המשפחה שלי מעל גיל 60 וזאת אחרי שקראתי את הפוסט שדר׳ הרן וקורא לציבור מעל גיל 60 להתחסן גם היום. מבחנתי בקבוצה זו התועלת עולה על הסיכון לנוכח מה שאנחנו יודעים היום. ריצת האמוק של קבוצות עם אינטרסים לא ברורים לחיסון של כלל הציבור בישראל כולל ילדים, פוגע במיגור המגפה. 10 שנים לקח לרופאים לעלות על מתקפת הפארמה בעיניין השימוש באופיטים, מגפה שקטה שבחסות אירגוני בריאות כילתה את חייהם של מיליונים ברחבי העולם

09.01.2021, 22:42

חשבתי שבישראל רק גברים אוהבים לרוץ ולספר לחבר'ה... הידיעה מציינת שהמחברת שלחה מכתב ל-Lancet (למה לה ל-NEJM שפרסם את המחקר של Polack et al?). טרם נודע האם המכתב התקבל ומה הם הטיעונים שכנגד.
uבינתיים הקורונה צוחקת על כולנו ומספר הנדבקים עולה בטור לוגריתמי. אולי לד"ר הרן יש פתרון טוב יותר לעצירת המגיפה?

אנונימי/ת
09.01.2021, 23:49

תודה על התגובה ד"ר אליאס.
מקהלת 'מדעת' הם חבורה נבזית - סותמי פיות, בריונים, ומכפישנים.
מגיפת האופיאטים היא דוגמה נהדרת לסיבה מדוע אנחנו צריכים להיות זהירים, להטיל ספק, גם ב-FDA, ולהיות זהירים בהמלצותינו על טיפולים רפואיים חדשניים, בעיקר כשהמידע מגיע בצורה כה גלויה ישירות מהתעשייה שמרוויחה מכך.
לצערי, אני חושב שלא למדנו כלל ממחדלי האופיאטים, שכה רבים שילמו עליהם בחייהם, ואנחנו ממשיכים לאפשר לתעשייה דריסת רגל רחבה בקביעת המדיניות, בשיווק ופרסום.

רק היום שמעתי ברדיו תשדיר "לשירות הציבור" מטעם חברת תרופות כלשהי לגבי איזו בעיה רפואית. "אסור לנו לשווק את התרופה במפורש, אבל מותר לנו להגיד לך - יש פיתרון לבעיית ה-X שלך! פנה לרופא ושאל אותו על הפיתרון."
"מוגש כשירות לציבור מטעם חברת @#$%".

חייבים לעשות שינוי...

11.01.2021, 20:48

האם כולם שכחו כבר את אישור הFda לתרופה ויוקס?
תרופה שגבתה חייהם של 50,000 איש בארצות הברית בלבד? גם שם החברה פרסמה מחקר ונתוני בטיחות ויעילות. גם ארגונים כאלו טועים ובייחוד שראשי חברות הפארמה הופכים למייצגים בfda, עלינו לשאול את השאלות הנכונות... כמה מהמדע שאני מכירים כיום נכון? שאפו לד"ר הרן .

אנונימי/ת
09.01.2021, 23:42

אומר זאת כך, doctors only, תודה!.
בעידן בו הרפואה כוללת ים של מידע, חשבתי שאתם מערכת שמאפשרת פילטרציה סבירה ואחראית למתרחש בישראל.
מעתה, שהחלטתם לפרסם את המאמר מעלה בראש חוצות - חסכתם לי מעבר על עוד מקור מידע ועוד חצי שעה פנויה בשבוע.
מעריך מאוד,
לקוח לשעבר.

אנונימי/ת
09.01.2021, 23:58

אני משער שמדובר בעוד בריון מטעם 'מדעת', שלא סתם נשאר אנונימי...
אם אתה לא רוצה לדון בצורה עניינית בנושאים כל-כך חשובים למקצוע הרפואה בעת הזאת, אז אתרים כאלה אינם מקומך. תפתח טלויזיה/עיתון ותתעדכן שם.

אנונימי/ת
10.01.2021, 14:29

אתה כל כך צודק. מה שהפריד בין האתר הזה לבין פייסבוק היה סינון רפואי בסיסי של התכנים. מצטרף לצערך שזה לא המצב

אנונימי/ת
10.01.2021, 11:57

מסכימה לחלוטין

אנונימי/ת
10.01.2021, 11:58

מסכימה לחלוטין

אנונימי/ת
10.01.2021, 19:59

כל הכבוד לדר מיכל.

10.01.2021, 21:09

סקירה מאוד מענינת וענינית, מתפלא שהמגיבים בחרו לרוב להישאר אנונימים, ולטעון טענות שד"ר הרן אינה בסדר, במקום להתיחס ענינית לטיעוניה.

אנונימי/ת
11.01.2021, 19:19

כל הכבוד לד"ר הרן,
דבריה הגיוניים ולגיטימיים, וזכותה לומר את אשר על ליבה.

מצער לראות שתגובות שליליות כאן לכתבה של ד״ר הרן מתחלקות ל 4 סוגים עיקריים:
1. תקיפה אישית ללא קשר לתוכן דבריה.
2. החיסון אושר ע״י ה FDA, אז זה בסדר.
3. אסור לאתר זה לפרסם דברים מסוכנים כאלה ולפגוע באימון הציבור בחיסון.
4. תגובה כאילו לתוכן, אך תוך סילוף מסוים של הדברים בכתבה או לכל הפחות אי דיוק.
ברפואה אקדמית טוב להתווכח וזה בריא, בתנאי שדנים ב data ואנליזה סטטיסטית שלה כמקובל ולצטט מקורות ספרות, כפי שעשתה ד״ר הרן. מציע לכולם לנהל דיון בצורה זאת. סתימת פיות ודרישת ישור קו ברפואה אקדמית מסוכנת ומתאימה למשטרים חשוכים.

אנונימי/ת
14.01.2021, 08:08

נכון מאוד!

15.01.2021, 07:28

קיויתי לדיון מדעי אקדמי רציני,
שמחתי לראות שיש עדיין בקרב הקהילה הרפואית האקדמית מספר קטן של אנשים ששמחים לקיומו של דיון כזה.
עם זאת, לצערי, רוב התגובות היו לא ענייניות.
פרופ שכטר מניח שהעיתון בחן את כל הסוגיות לאורך ולרוחב, במקום להתייחס עניינית, לקרוא שוב בעיון את המאמר ולהבין, כמוני, שהעיתון שכולנו למדנו לסמוך עליו, למרבה הצער והכאב לא נהג כך הפעם. דר חני מזאה החליטה שאין יותר מקום לקריאה ביקורתית של הספרות, אלא רופא צריך לסמוך על "סמכות" כסומא באפילה, לגבי השאלה על מחקרי פאזה 3 על שיבא, למרות שברור שמדובר בתגובה קנטרנית אענה בכל זאת. ראשית, אין גם מחקרי פאזה שלישית על גזר או תפוזים; שנית, מדובר בצמח שנמצא בשימוש נרחב בישראל ובעולם, שלישית, יש לא מעט מחקרים ( כולל אחד שזכה בפרס נובל, למרות שלא היה מחקר פאזה 3) שאפשר ללמוד מהם על תכונותיו הפרמקולוגיות. לבסוף, כנראה שלדעתו של אותו אנונימי נכון יותר לאדם שחלה בקורונה וסובל מסימפטומים קלים לשבת מול הטלויזיה עם שקיות של חטיפים ולחכות עד שמצבו יחמיר, מאשר להתחיל לטפל בעצמו באמצעים פשוטים.

אנונימי/ת
26.01.2021, 17:24

פטטית. הגיע הזמן שתחליטי אם את עוסקת במדע או בטירלול.

10.10.2021, 16:54

תודה מקרב לב שנתתם במה לד״ר הרן היקרה, המקצועית והענווה 🙏🏼❤️