COVID-19 בישראל

התנגדות להצעתו של פרופ' גרוטו לדחות את מתן מנת החיסון השנייה

נוכח החשש ממחסור זמני במנות החיסון ולצד העלייה בתחלואה, המשנה למנכ"ל משרד הבריאות מציע לאמץ את המודל הבריטי ולדחות את מתן המנה השנייה בחיסון לכמה שבועות ובניגוד להנחיות "פייזר"

פרופ' איתמר גרוטו, משנה למנכ"ל משרד הבריאות. צילום: פלאש 90

בתום השבוע השני למבצע החיסונים נגד קורונה הגיע מספר המתחסנים בישראל ל-1,090,000 כאשר אתמול (עד השעה 22:40) בוצעו בכל הארץ 70,689 חיסונים, 56 אלף בקופות החולים ו-8.2 אלף בבתי החולים. עוד 6.8 אלף חיסונים בוצעו ללא ציון היכן ולמי ניתנו. כך לפי דו"ח משרד הבריאות שהופץ הבוקר.

בדירוג עולמי, ביחס לגודל האוכלוסיה, ישראל מובילה עם 12.59% מתחסנים במנה הראשונה ואחריה בחריין 3.53%, בריטניה (נכון ליום ו') 1.47% וארה"ב 1.28%. דנמרק - 0.56%. עד כה חולקו בכל העולם 11.53 מיליון מנות חיסון. סין מובילה כאן עם 4.5 מיליון, ארה"ב אחריה 4.23 מיליון וישראל 1.09 מיליון. בבריטניה – מיליון.

במערכת הבריאות רואים בהיענות הציבור הצלחה גדולה. 65% מהמתחסנים עד כה בני 60 ומעלה, שהם 44% מאוכלוסיית היעד בעדיפות ראשונה, 22% מהחיסונים ניתנו לבני 59-40, ביניהם עובדי מערכת הבריאות ואנשים עם מחלות רקע שנכללים בקבוצת סיכון. היו גם מתחסנים צעירים יותר שנהנו מעודפי תרכיבי חיסון שנותרו באתרי ההתחסנות והם קיבלו את המנה הראשונה כדי שלא לזרוק לפח עודפים.

מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' חזי לוי, מסר כי סבב מתן המנה השנייה יחל באמצע ינואר. עד אז תיתכן הפוגה או האטה מסוימת בקצב ההתחסנות של מתחסנים חדשים למנה הראשונה בשל המתנה להגעת משלוחים נוספים, שבקצב ההגעה שלהם חל עיכוב. משרד הבריאות מצפה שמשלוח ראשון של תרכיבי החיסון של "מודרנה" יגיע בתחילת מארס ושל "אסטרה זניקה" רק ברבעון השלישי של השנה, אבל נעשים מאמצים להקדים את מועדי האספקה כדי שעד סוף מארס כ-2.2 מיליון ישראלים יתחסנו בשתי המנות.

בתוך כך הציע המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' איתמר גרוטו, לאמץ את מודל החיסונים הבריטי, ולדחות את מתן המנה השנייה בחיסון לכמה שבועות מעבר ל-21 הימים הנדרשים על פי "פייזר" בין מתן המנה הראשונה לשנייה, וזאת כדי לחסן עוד ישראלים במנה הראשונה ונוכח החשש ממחסור זמני במנות החיסון לצד העלייה בתחלואה.

פרוטוקול הניסוי של חברת פייזר קובע כי יש לתת את המנה השנייה 21 יום אחרי הראשונה ולהצעת פרופ' גרוטו מתנגדים בכירים במערכת הבריאות והרפואה, ביניהם פרופ' גליה רהב, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות ב"שיבא". פרופ' גרוטו איננו מתכוון לבטל לחלוטין את מתן המנה השנייה אלא, כאמור, לתת אותה במועד מאוחר יותר.

הבוקר (א') התייחסה לכך ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, ד"ר שרון אלרעי-פרייס, ב"גלי צה"ל": "כדאי שנעבוד בישראל לפי מה שמוכח באופן מדעי והאישור של ה-FDA שניתן למנה אחת וכעבור 21 יום לעוד מנה. הצעת פרופ' גרוטו היא משום שבבריטניה יש עתה קטסטרופה – עלייה ניכרת בתחלואה. אנחנו כרגע לא במצב הזה. כדאי שנמשיך במה שהוכח מדעית כיעיל".

נושאים קשורים:  פרופ' איתמר גרוטו,  חיסון לקורונה,  פייזר,  ד"ר שרון אלרעי פרייס,  פרופ' גליה יהב
תגובות
אנונימי/ת
03.01.2021, 11:24

גם אם יש מקום לשקול את האסטרטגיה הזו, היא לא מתאימה לישום בנוגע לקבוצת התעדוף הראשונה: צוות רפואי ואנשים מגיל 60 ומעלה. להם יש להעניק הגנה מקסימלית כי זה מה שעשוי למנוע את העומסים במערכת הבריאות.
לאחר השלמת החיסונים לקבוצות אלה , ואם באמת יש מחסור , אפשר לדון בצעירים יותר.
אני מתפלא על גרוטו....

03.01.2021, 11:37

גרוטו צודק ! החיסוניות המקסימלית מתקבלת עשרה- אחד עשר ימים אחרי המנה הראשונה ולא השניה.
המטרה של המנה השניה היא רק לשפר את הזיכרון החיסוני לתקופה ארוכה יותר.
חיסון כל האוכלוסיה כולל הצעירה במנה ראשונה ימנע הדבקה של כל האוכלוסיה יביא לחסינות עדר ובעצם ימגר את המגפה ולכן ימנע גם את העומס על בתי החולים.

אנונימי/ת
03.01.2021, 11:58

ה design של המחקר לא נבנה כך כדי לגבות את מה שאתה אומר, אבי, לכן דבריך לא מבוססים. ייתכן שהם נכונים, אבל אין אפשרות לדעת זאת ברמת ביטחון מספקת.
לא בטוח כלל שההיענות לחיסון בקרב האוכלוסיה הצעירה תהיה טובה במיוחד, כך שהגעה לחיסון עדר על ידי חיסון האוכלוסיה הצעירה (מעל גיל 16) היא בגדר ספקולציה.
אם כבר אתה רק מחזק את דברי, שבמידה ומחליטים לנקוט באסטרטגיה זו, יש להכיל אותה על קבוצה צעירה ולא על בני 60 ומעלה.

אנונימי/ת
03.01.2021, 11:48

בכל הסרטים שרואים בטלויזיה שמתי לב שיש שונות רבה בשימוש במזרק .
הרבה אחיות לא מקפידות על נהלי ההזרקה כפי שלמדו בביס לאחיות.
1. לא מחליפות מחט אחרי דקירה של הגומיה בפלקון.
2. צובטת \"מרימות\" את העור במקום ההזרקה- הזרקה IM צריכה לחדור לשריר ולכן לא צריך להרים את העור. להפך, בחלק מהסרטונים רואים שיש גם אחיות שמזריקות SC , צובטות ומזריקות באלכסון .
3. לא שואבות אחרי הדקירה כדי לוודא אי חדירה לכלי דם .

03.01.2021, 13:33

המטרה של המנה השניה היא לא רק לשפר את הזיכרון החיסוני אלא גם להפעיל תאי B נאיביים חדשים שלא הופעלו בחיסון הראשוני וכך להגביר את התגובה החיסונית. זה חשוב בעיקר אצל אנשים מבוגרים שבהם רוב התאים יוצרי הנוגדנים כבר מכוונים לאנטיגנים אחרים ומספר התאים הנאיביים הוא נמוך

אנונימי/ת
04.01.2021, 19:22

צודק ביותר !!!

אנונימי/ת
04.01.2021, 19:22

אני מתפלא על גרוטו - באנגליה הסיפור שונה וגם שם בעייתי.
מדוע לעשות ניסוי על בני אדם ???
כל המחקרים המדע וחברות התרופה המליצו על הפרוטוקול - אז פתאום בלי מדע מציעים שטות !!!!
מילא היה מציע רק לגבי הצעירים אולי - אף שלדעתי גם לא.
אבל על אוכלוסיית בני ה-60+? הם העדיפויים ביותר ועליהם לעשות ניסוי ?? בלי מדע ובלי שכל ובלי צורך !!!
פרטאצ\' ישראלי.... מציע פשוט להתעלם ממנו....

אנונימי/ת
05.01.2021, 12:03

הוא לא אפוי הטמבל הזה. זו סטייה ושינוי של ההליך החיסון עצמו ולא רק שינויטמפורלי טכני טכני אלא פגיעה במנגנון החיסוני עצמו.