מחקרים COVID-19

מחקר אימונולוגי: נוגדנים זרים בחולי קורונה גורמים לסיבוכים ארוכי טווח

צוות חוקרים באוניברסיטת ייל גילה בדמם של חולי קורונה כמויות גדולות של נוגדנים זרים, "ללא כיוון מוגדר", שתקפו איברים, רקמות ואת המערכת החיסונית עצמה במקום להילחם בנגיף הפולש

נוגדנים לנגיף הקורונה. צילום: אילוסטרציה

רמות גבוהות מאוד של נוגדנים מהמערכת החיסונית שתוקפים איברים, רקמות וגם את המערכת החיסונית עצמה, עלולות להחמיר במידה גדולה יותר את מחלת הקורונה בקרב נדבקים ולגרום אצלם לבעיות רפואיות ממושכות, גם לאחר שבדיקה סרולוגית תגלה שלמעשה הנגיף עצמו הובס. כך טוענת קבוצת חוקרים שהוביל האימונולוג פרופ' ארון רינג מאוניברסיטת ייל. הצוות פרסם את ממצאי מחקרו באתר medrxiv וכמו כל הפרסומים באתר, לא עבר עדיין ביקורת עמיתים.

יש להדגיש: המחקר אינו מתייחס לחיסוני קורונה אלא רק לממצאי בדיקה שנערכה בקרב קבוצה קטנה של חולים. צוות המחקר גילה בדמם של חולי קורונה כמויות גדולות של נוגדנים "ללא כיוון מוגדר. הם תקפו איברים, רקמות ואת המערכת החיסונית עצמה, במקום להילחם בראש ובראשונה בנגיף הפולש", ציינו החוקרים.

בעת השוואה בין התגובות החיסוניות של חולי קורונה לבין תגובה כזאת בקרב בריאים נתגלתה בקרב החולים גם נוכחות של חלקיקי נוגדנים זרים שחסמו הגנות אנטי-ויראליות, חיסלו תאים חיסוניים מועילים ותקפו את הגוף במספר חזיתות, מהמוח, כלי הדם והכבד ועד לרקמות חיבור ומערכת העיכול.

בבדיקות נוספות התגלה כי ככל שהיו יותר נוגדנים זרים כאלה בדם, כך המחלה היתה חמורה יותר. בקרב חולי הקורונה התגלו יותר נוגדנים שתקפו את גופם מאשר בקרב חולי זאבת, מחלה אוטואימונית הנגרמת על ידי נוגדנים זרים דומים.

פרופ' רינג הסביר: "חולי קורונה מייצרים לעתים גם נוגדנים זרים המפריעים לתגובה החיסונית הנדרשת כנגד הנגיף עצמו. אנחנו מאמינים שהנוגדנים הללו מזיקים לחולי הקורונה וההשפעות המזיקות עלולות אף להמשיך גם זמן רב לאחר שהנגיף למעשה נעלם מגופם וניתן להגדיר חולים אלה כמחלימים. הסיבה: הנוגדנים יכולים לשרוד זמן רב ומשתמע מכך שהם עלולים לתרום להתפתחות של קורונה ארוכת טווח".

לפי צוות המחקר: ההשלכות ארוכות הטווח של המחלה משפיעות על כ-10% מבני 49-18, ושיעור זה עולה ל-20% בקרב בני למעלה מ-70.

בצוות של רינג היה גם האימונוביולוג פרופ' אקיקו איווסאקי מ"ייל". הצוות עקב אחרי 194 חולי קורונה שטופלו בבתי חולים וגם אחרי אנשי צוות רפואה שסבלו מרמות שונות של המחלה. בגופם נמצאו חלקיקי נוגדנים שתקפו לפי הערכה כ-3,000 חלבונים אנושיים. הנוגדנים שמייצרת המערכת החיסונים אמורים לנטרל את הנגיפים החודרים לגוף כמחוללי זיהום וזאת על ידי כך שהם חוברים לחלבונים שעל פני מעטפת הנגיפים. עם זאת, בשל צורתם, נוגדנים מהסוג שכונה "ללא כיוון מוגדר", כלומר זרים, חוברים בטעות לחלבונים הנמצאים על תאים אנושיים או משוחררים על ידי התאים הללו.

בדיווח על המחקר הזה שפורסם ב"גרדיאן" הלונדוני מצוטט פרופ' דני אלטמן, מומחה לאימונוביולוגיה ב"אימפריאל קולג'" לונדון, שלא היה מעורב במחקר: "הנוגדנים הללו עשויים להסביר את המגוון הרחב של תופעות קורונה ואת המחלות הממושכות שהחולים סובלים מהן גם לאחר שנחשבו כמחלימים. זה סביר מאוד, במיוחד אם עושים השוואה למחלת האבולה, שהנוגדנים הזרים מספקים חלק משמעותי מהתשובה".

נושאים קשורים:  נגיף הקורונה,  נוגדנים,  אוניברסיטת ייל,  מחקר,  19-COVID,  מחלות אוטואימוניות,  חדשות
תגובות
אנונימי/ת
17.12.2020, 17:23

האם ניתן לפרט קצת יותר מה טיבם של אותם נוגדנים ועל אילו תופעות קליניות מדובר?