מחקרים - נגיף הקורונה

האם נמצאה התרופה לקורונה? חוקר ישראלי פיצח את מנגנון הפעולה של הנגיף והצליח לנטרלו

פרופ' יעקב נחמיאס מהאוניברסיטה העברית, בשיתוף עם בית החולים הר סיני בניו יורק, גילה כי כדי להשתכפל, הנגיף גורם להצטברות שומן בתאי ריאה | תרופה ותיקה שאיתר לטיפול בעודף שומנים בדם עצרה את המחלה

מימין, פרופ' יעקב נחמיאס. "אם תוצאות הניסוי שלנו יאוששו במחקר קליני גדול דיו, טיפול תרופתי יכול בתוך חודשים ספורים להפוך את COVID-19 לסוג של הצטננות". צילום: דניאל חנוך/ האוניברסיטה העברית

חוקר מהאוניברסיטה העברית, יחד עם צוות מבית החולים הר סיני בניו יורק, פיצח את מנגנון הפעולה של נגיף הקורונה ואיתר תרופה קיימת המנטרלת אותו - לפחות כך הוברר בניסוי במעבדה. דו"ח על כך פורסם אתמול (ג') באתר Sneak Peek של cell press.

פרופ' יעקב נחמיאס, ראש המרכז לביו-הנדסה באוניברסיטה העברית בירושלים, בשיתוף פעולה עם בית החולים הר סיני בניו יורק, גילה כי הנגיף SARS-CoV-2 גורם להצטברות שומן בתאי ריאה על מנת לשכפל את עצמו. תרופה לטיפול בעודף שומנים בדם, המאושרת על ידי ה-FDA, הצליחה לדכא את פעילותו של הנגיף בניסוי מעבדה ולבלום את התפשטותו.

פרופ' נחמיאס מסר: "לנגיפים אין את הכלים הבסיסים הדרושים לשכפול. עליהם להשתמש במנגנוני חילוף החומרים של תאים בגוף המארח כדי להתרבות ולהשלים את מחזור החיים שלהם.

"ההבנה כיצד טפילים כמו נגיף הקורונה החדש, SARS-CoV-2, משנה את חילוף החומרים של תאי ריאה עשויה לעזור לנו להסביר מדוע שיעורי התחלואה במחלת הקורונה COVID-19 הם גבוהים ולעזור בזיהוי תרופה חדשה החוסמת את שכפול הנגיף או מגבילה את התקדמות המחלה".

נגיף הקורונה במיקרוסקופ. צילום: יעקב נחמיאס/ האוניברסיטה העברית

בניסוי הצליחו החוקרים לעקוב אחרי השינויים שחולל נגיף הקורונה בתאי ריאה ואף למצוא תרופה קיימת שכבר מאושרת לשימוש ויכולה לנטרל את פעילות הנגיף. בחודשים האחרונים, כשרוב המדינה היתה  בהסגר, מחשבים במעבדתו של פרופ׳ נחמיאס עיבדו מידע חדש שהגיע מבית החולים הר סיני שבמדינת ניו יורק.

"ידענו שיש לנו כלים שאין לאף אחד אחר", אמר פרופ׳ נחמיאס, "ועל בסיס המידע החדש התחלנו לסרוק אחרי דרכי הפעולה של הנגיף במערכת הרובוטית שלנו".

שיתוף הפעולה בין פרופ' נחמיאס לבין פרופ׳ בנימין תנאובר מ"הר סיני" הוביל להבנה משמעותית יותר על דרכי הפעולה של הנגיף. החוקרים מצאו כי הנגיף גורם להצטברות מסיבית של שומן בתאי ריאה אנושיים לאחר שהוא "מחווט" מחדש את מגנוני חילוף החומרים בתא.

מערכת הסריקה הרובוטית של פרופ׳ נחמיאס הראתה כי תאי ריאה שהודבקו בנגיף צרכו יותר פחמימות (כמו  גלוקוז)  הדרושות לחלוקה מהירה של הנגיף ויצרו מהן שומנים שהלכו והצטברו ברקמת הריאה. ממצאים אלה מסבירים מדוע סוכר גבוה בדם (היפרגליקמיה) וכולסטרול גבוה (דיסליפידמיה) הם גורם סיכון עיקרי לקורונה, גם בהעדר סוכרת.

פרופ' נחמיאס: "ניתוח הממצאים שלנו הוא תיאור מקיף ראשון של תגובת הריאה האנושית לנגיף SARS-CoV-2. אנו מראים כי תגובת הריאה ל-SARS-CoV-2 היא בעיקר מטבולית ומובילה להצטברות שומנים בריאה. הנתונים מצביעים על כך שהצטברות שומנים לא תקינה יכולה לבסס היבטים קריטיים של התפתחות COVID-19. התגלית פותחת אפשרויות לנטרול פעולת הנגיף דרך מיקוד בפעילות הרקמה המארחת המאפשרת לו מצע להתפתח. זה הוביל אותנו לבדוק אילו תרופות קיימות יכולות לפגום ביכולת הנגיף לשכפל את עצמו וכך לרסן את חומרת המחלה".

במסגרת עבודה זאת נמצא כי התרופה (fenofibrate (Ticor שאושרה עוד ב-1975 על ידי ה-FDA, שימשה בעבר לטיפול ברמות גבוהות של כולסטרול וטריגליצרידים בדם. מאז הוחלפה על ידי סטטינים. בניסוי  במעבדה הפנופיברט אפשרה התרופה לתאי הריאה לפרק את הליפידים במהירות, לחסום את יכולתו של נגיף הקורונה "לחטוף" את חילוף החומרים של תאי הריאה, וכך, באופן אקטיבי, לדכא את שכפולו וכתוצאה ממהלך זה גם את התפתחות המחלה.

פרופ' נחמיאס: "הגילוי הזה הגיע בדיוק בזמן. יש אינדיקציות חדשות המצביעות על כך שחיסונים שמפתחים היום עשויים להגן על חולים אבל רק למספר חודשים. לעומת זאת, אם תוצאות הניסוי שלנו יאוששו במחקר קליני גדול דיו, טיפול תרופתי יכול בתוך חודשים ספורים להפוך את COVID-19 לסוג של הצטננות.

"שיתוף הפעולה עם פרופ' נחמיאס ומעבדות TenOever מדגים את כוחה של הגישה הרב-תחומית לחקר SARS-CoV-2", הוסיף פרופ' תנאובר. "אנחנו מאמינים שהממצאים שלנו עשויים להפחית משמעותית את הנטל העולמי של מחלת COVID-19".

נושאים קשורים:  קורונה,  תרופה לקורונה,  חדשות,  פרופ' יעקב נחמיאס,  האוניברסיטה העברית,  Ticor,  fenofibrate
תגובות
 
אנונימי/ת
15.07.2020, 09:10

כל חוקר זכאי ל 15 דקותתהילה.
מה טוב יותר מפרסום של מושיע חדש בנושא מגפת הקורונה

אנונימי/ת
15.07.2020, 09:12

אוי ואבוי למי שסומך על נתוני כתב חדשות או נתוני משרד הבריאות הישראלי

אנונימי/ת
15.07.2020, 17:44

אם זו תרופה טובה כל כך, למה לוקח זמן להכניס אותה לשימוש?
כמה זמן ארך עד שאישרו את הרדמיסיוויר?

אנונימי/ת
17.07.2020, 14:11

האם התרופה הזו נכנסת לשימוש כנגד הקורונה?
ואם כן מה מסגרת הזמנים?