צוות חוקרים באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע פיתח בדיקת נשיפה לקורונה המספקת תוצאה בתוך דקה אחת בלבד. הפיתוח החדש מבוסס על מדידת שינויים מזעריים שיוצר הנגיף בשדה חשמלי על גבי שבב. לדברי המפתחים, רמת הדיוק של הדגם גבוהה ועלותו, לצד עלות הבדיקה עצמה, נמוכות בצורה משמעותית מכל שיטת בדיקה קיימת אחרת.
עוד בעניין דומה
פרופ' גבי סרוסי, סגן למחקר של ראש בית הספר להנדסת חשמל ומחשבים וחבר סגל ביחידה להנדסת אלקטרואופטיקה באוניברסיטה, שעמד בראש צוות פיתוח ה"ינשופון" לאיתור נשאי נגיף הקורונה COVID-19, מסר כי תוצאות מבטיחות של ניסויים קליניים שנערכו בליווי משרד הביטחון ושבהם השתתפו יותר מ-120 נבדקים בישראל, השיגו יותר מ-90% הצלחה בהשוואה לתוצאות בדיקת PCR (מטושים).
המחקר נמשך בימים אלה ובמהלכו ישוו בין דגימות שנלקחו מחולי קורונה לאלו של חולים במחלות אחרות. כן ייבדק האם ניתן לאתר שלבים שונים של ההדבקה בנגיף. אם תאושר לשימוש נרחב, עשויה טכנולוגיה זאת לסייע בניטור נשאי הנגיף בכניסה למקומות ציבוריים - נמלי תעופה, מפעלים וחברות גדולות - ובכך לעזור למדינות להחזיר את הכלכלה והמשק לפעילות מלאה.
פרופ' סרוסי: "עוד בשלבים הראשונים של הניסויים קיבלנו תוצאות מובהקות על קבוצה משמעותית של נבדקים ובהתאמה גבוהה לסימולציות שביצענו ולתוצאות בדיקת ה-PCR. הפיתוח נמצא בעיצומו ואנו עתה בשלב של בדיקת הספציפיות עבור נגיף הקורונה לעומת נגיפים אחרים וכן בדיקה כמותית כדי לנסות ולהעריך את סף הרגישות של המערכת לגילוי כמות הנגיפים וזאת על מנת לדעת באיזה שלב בהדבקה נוכל לגלות את הימצאות הנגיף ולהעריך מתי החולה נכנס לשלב ההחלמה".
תהליך ביצוע הבדיקה פשוט מאוד: הערכה הזעירה שפותחה, בגודל של כשבעה ס"מ, כוללת פיה וקפסולה שבתוכה שבב אלקטרוני עם מערך צפוף של חיישנים שהונדסו במיוחד עבור מטרה זו. הדגימות מבדיקת הנשיפה נצמדות לחיישנים והשבב מועבר למערכת הסורקת את הדגימות ומספקת תשובה בתוך 20 שניות מתחילת הסריקה לגבי הימצאות הנגיף. המכשיר מגבה את התוצאות באופן אוטומטי אל מאגר מידע שיכול להיות נגיש לרשויות, כדי להקל על המעקב אחרי מסלול הנגיף כמו גם על תיעדוף וטיפול בחולים.
פרופ' סרוסי: "שאלנו את עצמנו, כיוון שהנגיף מתנהג כמו חלקיק ננו-מטרי, עם קוטר של כ-100 ננומטר מבחינת גודלו ועם תכונות חשמליות שלמדנו להכירן, האם נוכל לזהותו בעזרת שיטות מעולם הפיזיקה, הפוטוניקה והנדסת החשמל. לשמחתנו, גילינו שהתשובה היא כן. לנגיף יש 'תהודה' בתדרים מאוד מסוימים ואת הספקטרוסקופיה הרזונטיבית בתדרים אלה ניתן לגלות ביעילות".
בניגוד לשיטות הביולוגיות הקיימות שבהן תהליך פיענוח הבדיקה דורש כמה שעות עד כמה ימים ויש צורך בצעדים מורכבים מבחינה לוגיסטית של העברת הדגימות הביולוגיות הרגישות והמידבקות אל מרכזי הבדיקה, השיטה החדשה שפותחה באוניברסיטת בן גוריון היא פיזיקלית ומאפשרת תוצאה מהירה ביותר במספר צעדים בודדים, פשוטים וזולים יותר.
עוד מסר פרופ' סרוסי כי הבדיקה כנראה תוכל לזהות הדבקה בנגיף כמה שעות לאחר קיומה וסימנים ראשונים אף מראים שניתן יהיה לזהות את תת הסוג במשפחת נגיפי הקורונה. בנוסף, המחיר המוערך לכל בדיקה לא יעלה על 50 דולר שזו עלות נמוכה משמעותית מבדיקות מעבדה נוכחיות. יתר על כן, כיוון שהבדיקה היא אלקטרו-אופטית ולא ביו-כימית, היא איננה רגישה לגורמים סביבתיים שעלולים להשפיע על השיטות הקיימות כיום.
הפיתוח נוצר במסגרת כוח הפעולה המחקרי למלחמה בקורונה שהקים פרופ' דניאל חיימוביץ, נשיא האוניברסיטה. במסגרת זאת מסיטה האוניברסיטה משאבי מחקר לשם מציאת פתרונות לבעיות השונות שיוצר נגיף הקורונה.