קורונה בישראל

באוניברסיטת בן גוריון פותח ינשופון לזיהוי נגיף הקורונה בתוך דקה

הפיתוח האלקטרו-אופטי החדש מבוסס על חיישני שבב המודדים שינויים מזעריים שיוצר הנגיף | המחיר המוערך לכל בדיקה לא יעלה על 50 דולר

ינשופון לבדיקת קורונה. צילום: אוניברסיטת בן גוריון

צוות חוקרים באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע פיתח בדיקת נשיפה לקורונה המספקת תוצאה בתוך דקה אחת בלבד. הפיתוח החדש מבוסס על מדידת שינויים מזעריים שיוצר הנגיף בשדה חשמלי על גבי שבב. לדברי המפתחים, רמת הדיוק של הדגם גבוהה ועלותו, לצד עלות הבדיקה עצמה, נמוכות בצורה משמעותית מכל שיטת בדיקה קיימת אחרת.

פרופ' גבי סרוסי, סגן למחקר של ראש בית הספר להנדסת חשמל ומחשבים וחבר סגל ביחידה להנדסת אלקטרואופטיקה באוניברסיטה, שעמד בראש צוות פיתוח ה"ינשופון" לאיתור נשאי נגיף הקורונה COVID-19, מסר כי תוצאות מבטיחות של ניסויים קליניים שנערכו בליווי משרד הביטחון ושבהם השתתפו יותר מ-120 נבדקים בישראל, השיגו יותר מ-90% הצלחה בהשוואה לתוצאות בדיקת PCR (מטושים).

המחקר נמשך בימים אלה ובמהלכו ישוו בין דגימות שנלקחו מחולי קורונה לאלו של חולים במחלות אחרות. כן ייבדק האם ניתן לאתר שלבים שונים של ההדבקה בנגיף. אם תאושר לשימוש נרחב, עשויה טכנולוגיה זאת לסייע בניטור נשאי הנגיף בכניסה למקומות ציבוריים - נמלי תעופה, מפעלים וחברות גדולות - ובכך לעזור למדינות להחזיר את הכלכלה והמשק לפעילות מלאה.

פרופ' גבי סרוסי. "יותר מ-90% הצלחה בהשוואה לתוצאות בדיקת PCR". צילום: דני מכליס

פרופ' סרוסי: "עוד בשלבים הראשונים של הניסויים קיבלנו תוצאות מובהקות על קבוצה משמעותית של נבדקים ובהתאמה גבוהה לסימולציות שביצענו ולתוצאות בדיקת ה-PCR. הפיתוח נמצא בעיצומו ואנו עתה בשלב של בדיקת הספציפיות עבור נגיף הקורונה לעומת נגיפים אחרים וכן בדיקה כמותית כדי לנסות ולהעריך את סף הרגישות של המערכת לגילוי כמות הנגיפים וזאת על מנת לדעת באיזה שלב בהדבקה נוכל לגלות את הימצאות הנגיף ולהעריך מתי החולה נכנס לשלב ההחלמה".

תהליך ביצוע הבדיקה פשוט מאוד: הערכה הזעירה שפותחה, בגודל של כשבעה ס"מ, כוללת פיה וקפסולה שבתוכה שבב אלקטרוני עם מערך צפוף של חיישנים שהונדסו במיוחד עבור מטרה זו. הדגימות מבדיקת הנשיפה נצמדות לחיישנים והשבב מועבר למערכת הסורקת את הדגימות ומספקת תשובה בתוך 20 שניות מתחילת הסריקה לגבי הימצאות הנגיף. המכשיר מגבה את התוצאות באופן אוטומטי אל מאגר מידע שיכול להיות נגיש לרשויות, כדי להקל על המעקב אחרי מסלול הנגיף כמו גם על תיעדוף וטיפול בחולים.

פרופ' סרוסי: "שאלנו את עצמנו, כיוון שהנגיף מתנהג כמו חלקיק ננו-מטרי, עם קוטר של כ-100 ננומטר מבחינת גודלו ועם תכונות חשמליות שלמדנו להכירן, האם נוכל לזהותו בעזרת שיטות מעולם הפיזיקה, הפוטוניקה והנדסת החשמל. לשמחתנו, גילינו שהתשובה היא כן. לנגיף יש 'תהודה' בתדרים מאוד מסוימים ואת הספקטרוסקופיה הרזונטיבית בתדרים אלה ניתן לגלות ביעילות".

בניגוד לשיטות הביולוגיות הקיימות שבהן תהליך פיענוח הבדיקה דורש כמה שעות עד כמה ימים ויש צורך בצעדים מורכבים מבחינה לוגיסטית של העברת הדגימות הביולוגיות הרגישות והמידבקות אל מרכזי הבדיקה, השיטה החדשה שפותחה באוניברסיטת בן גוריון היא פיזיקלית ומאפשרת תוצאה מהירה ביותר במספר צעדים בודדים, פשוטים וזולים יותר.

עוד מסר פרופ' סרוסי כי הבדיקה כנראה תוכל לזהות הדבקה בנגיף כמה שעות לאחר קיומה וסימנים ראשונים אף מראים שניתן יהיה לזהות את תת הסוג במשפחת נגיפי הקורונה. בנוסף, המחיר המוערך לכל בדיקה לא יעלה על 50 דולר שזו עלות נמוכה משמעותית מבדיקות מעבדה נוכחיות. יתר על כן, כיוון שהבדיקה היא אלקטרו-אופטית ולא ביו-כימית, היא איננה רגישה לגורמים סביבתיים שעלולים להשפיע על השיטות הקיימות כיום.

הפיתוח נוצר במסגרת כוח הפעולה המחקרי למלחמה בקורונה שהקים פרופ' דניאל חיימוביץ, נשיא האוניברסיטה. במסגרת זאת מסיטה האוניברסיטה משאבי מחקר לשם מציאת פתרונות לבעיות השונות שיוצר נגיף הקורונה.

נושאים קשורים:  ינשופון,  אוניברסיטת בן גוריון,  פרופ' גבי סרוסי,  נגיף הקורונה,  בדיקת קורונה
תגובות
אנונימי/ת
15.05.2020, 11:03

מי מעלה בדעתו את הרעיון המטורף שבכל כניסה למקומות ציבוריים יעמידו בדיקה שעולה 50 דולר לאדם ושלוקחת 20 שניות לכל אדם (בנמלי תעופה גדולים יווצר פקק של שעות או שיעמידו מאות עמדות בדיקה וייקרו את הבדיקות מאוד) ??

בדיקת המטושים עולה יותר מ- 50 דולר לבדיקה?

אנונימי/ת
15.05.2020, 13:31

הדבר החשוב כאן מעבר לעלות הבדיקה הנמוכה היא הזמן עד שמקבלים תוצאות. פה מתקבלת תוצאה תוך דקה ולכן זו בדיקה שמשנה את חוקי המשחק לחלוטין, ולטובה. בדיקת מטושים לוקחת במקרה הטוב 48 שעות ובינתיים החולה יכול להדביק עד שמתקבלת תוצאה.
צריך לקוות שאכן יכניסו את הבדיקה הזאת לשימוש נרחב. כל אדם יוכל לבצע אותה לפני העליה למטוס בזמן שהייתו בטרמינל והתוצאה תהיה מדווחת אוטומטית דרך מחשבים. פרופ׳ גבי סרוסי אתה גאון!!! גאון!