מגזין

פרופיל רפואי: ד"ר חננאל ג. א הולצר, מנהל מערך הפוריות של "הדסה"

"קשה ללמד רגישות וחמלה אך במסגרת הכשרת הרופאים יש לכלול מיומנויות תקשורתיות עם מטופלים, בני משפחה ועמיתים", אומר המומחה הוותיק במיילדות וגינקולוגיה, שגם היום, אחרי עשרות שנים בתחום, מתרגש למראה עובר במעבדה

"לפני שבוע ביקרו אותי ב'הדסה' בני משפחה, שהיו בטיפולי במונטריאול: בנם, כיום בן תשע שנים, נולד לאחר טיפולי פוריות רבים. מדי שנה שולחת לי האם תמונה של הבן ביום הולדתו או ביום הראשון של שנת הלימודים. עתה החליטו בני הזוג שעל בנם לפגוש את הרופא שסייע בהורתו והבאתו לעולם. לאחר שביררו והבינו שאהיה זמין, טסו שלושתם והגיעו לביקור בירושלים. במהלך הביקור המרגש הצטלמנו במשרדי עם התמונה של הוריו, שלי ושלו ביום בואו לעולם. הוא גדל מאז. לצערי, גם אני גדלתי אך לא לגובה". כך, בהתרגשות ועם חוש ההומור אופייני מספר ד"ר חננאל ג. א הולצר, מנהל מערך הפוריות של בתי החולים של הדסה בירושלים, העובד במחלקת פוריות והפריה חוץ גופית הן ב"הדסה עין כרם" והן ב"הדסה הר הצופים" ומשמש גם כסגן מנהל אגף נשים ויולדות.

הוא בן 55, נשוי ואב לשלושה ומתגורר במבשרת ציון. את לימודי הרפואה עשה בפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת McGill במונטריאול, קנדה. "במונטריאול ניהלתי את תכנית תת ההתמחות ברפואת פוריות Fellowship שהפכה לתכנית הגדולה והמוצלחת בקנדה", הוא מספר. "חינכנו והכשרנו עשרות רפאים מקנדה ומרחבי העולם, ביניהם רבים מישראל. למעלה מ-15 בוגרי התכנית הם כיום ממובילי התחום בארץ. בהמשך ניהלתי את מרכז הפוריות הרב תחומי של McGill במונטריאול. יחד עם עוד שותפים כתבנו את הקווים המנחים לשימור פוריות של האגודה הקנדית לפוריות ואנדרולוגיה.

ד"ר הולצר העוסק ברפואת פריון, בשימור פוריות לחולות במחלות ממאירות ובאבחון גנטי טרום השרשה, מאמין בגישה כוללנית של גוף ונפש בטיפולי פוריות. בנוסף, הוא מתעניין ועוסק בחינוך רפואי ובפיתוח מרכזי ושירותי בריאות במקומות שונים בעולם.

מדוע בחרת בתחום זה?

"מקצוע הרפואה הוא מקצוע מדהים ובתוכו תחום הפוריות הוא מבחינתי היפה מכולם. אנו מטפלים בזוגות ובפרטים הנתקלים בקשי להגשים את הרצון הבסיסי להעמדת דור ההמשך. מעבר לזאת, מקצוע הפוריות מספק מענה רפואי לאוכלוסיות נוספות שאינן סובלות ברגע זה מבעיית פריון: נשים וגברים העומדים בפני טיפולים העלולים לפגוע בפוטנציאל הפוריות, ואנו מסייעים לשמר פוטנציאל זה.

"שטח נוסף הוא האבחון הגנטי טרום השרשה: הורים נשאים למחלות קשות או אפילו של גנים המעלים שכיחות של מחלות ממאירות פונים אלינו. במהלך טיפול הפריה חוץ גופית לאחר יצירת העוברים במעבדה, אנו יכולים לבחור את העוברים הבריאים ו/או אלה שאינם נושאים את הגן למחלה הממארת ובכך למנוע לידה של ילד חולה או את הצורך בהפסקת ההריון.

"עם כל ההתלהבות, אנו עוברים עם המטופלות והמטופלים דרך שלצערנו לעתים אינה קצרה או קלה במטרה להגשים את חלומם. אני ממשיל את טיפולי הפוריות למסע ברכבת הרים: הרגשות משתנים מרוממות רוח לעצבות, מביטחון לדאגה, מתסכול להקלה, מתקווה לייאוש, אשמה והאשמה. הלחץ הנפשי הקשור לטיפולי הפריון עלול לפגוע באופן משמעותי באיכות החיים, ה-wellbeing של המטופלים. התנהלות חברי הצוות הרפואי יכולה לסייע רבות לצמצם פגיעה זו: על הצוות להיות קשוב, מבין, רגיש ונגיש. חובתנו לספק מידע רפואי הולם ולהציע טכנולוגיות מתאימות. כאשר הטיפול מצליח, אין גבול לאושר המציף את המטופלים ואת הצוות כולו".

ספר בבקשה על מקרה בלתי נשכח בחיים המקצועיים?

"הצלחת כל טיפול מעבירה בנו התרגשות עצומה. גם היום, לאחר עשרות שנים בתחום, אני מתרגש למראה עובר במעבדה, עובר שבהמשך יהפוך לאדם חי, חושב ופועל. כאשר מציגים לנו ילדים שנולדו לאחר טיפול שלנו, קשה לתאר את השמחה והסיפוק שלנו.

"הבוקר למשל קיבלתי הודעת ווטסאפ מאב המבשר על לידת בנו הבריא. אני מלווה את ההורים הטריים עוד מלפני נישואיהם: מדובר באם החולה במחלה שלפני שנים לא רבות לא אפשרה חיים ובוודאי לא הריון ולידה. האישה פגשה והתאהבה בבן זוג הנושא את הגן למחלה. בהריון טבעי יש לזוג זה סיכון של 50% ללידת ילד חולה ו-50% סיכון לילד הנושא את הגן למחלה. לאחר שקיבלו ממני הסבר מפורט, הבינו בני הזוג שבמידה שייקימו משפחה, הרי עדיף שאת ילדיהם יביאו לעולם באמצעות הפריה חוץ גופית ואבחון טרום השרשה. הם החליטו להינשא ולהקים משפחה. הדרך שעברנו יחד לא היתה פשוטה אולם הם הגשימו את חלומם ומיד חלקו את הבשורה עימי.

"מקרה אחר הוא של בחורה בשנות השלושים לחייה, שפנתה אלי לפני שנתיים לאחר שאובחנה כסובלת מכשל שחלתי מוקדם. למרות האבחנה הקשה, ניסינו טיפול מסוים ולשמחתנו הרבה התפתחו מספר זקיקים בשחלה. לאחר דין ודברים עם קופת החולים, אשר סירבה בתחילה לאשר הטיפול, למרות שידענו שייתכן ואלה הזקיקים האחרונים שיתפתחו בשחלה, עברה המטופלת שאיבת זקיקים. הגעתי בערב חג במיוחד על מנת לבצע החזרה של עובר לרחמה. לאחר כ-38 שבועות בא לעולם עולל חמוד.

"לפני למעלה מ-20 שנה טיפלתי בזוג עם בעיית שמיעה ובעיית פוריות. הטיפול בזוג היווה אתגר לכל הצוות וליווינו אותם באופן צמוד. לאחר הלידה של בתם הבכורה ניגש אלי האב ואמר בהתרגשות, בדרכו שלו: 'שומעת!!!'. התרגשתי עד דמעות. לפני מספר ימים התקשרה אלי אותה ילדה, להתייעץ לגבי ההריון שאותו היא עצמה נושאת.

"אוכל גם לספר רבות על המטופלות שלקו במחלה ממארת ועברו הליך לשימור פוריות לפני הכימותרפיה ובהמשך הרו וילדו בזכות ההליך. במהלך השנים זכיתי לקחת חלק במקרים רבים דומים לאלה, מהם שהוגדרו כ'נס', אך כפי שציינתי כל טיפול המסתיים בלידת ילד חי ובריא גורם לי להתרגשות עצומה".

מהו המוטו שלך בעבודה היומיומית?

"להיות בתנועה מתמדת על מנת ליצור, לפתח ולקדם. זאת, תוך שמירה על אמפתיה, חמלה, סקרנות והתלהבות: We make a living by what we get, but we make a life by what we give. האימרה מיוחסת לווינסטון צ'רצ'יל ואותה אני מצטט בהזדמנויות רבות. וגם: My dear, here we must run as fast as we can, just to stay in place. And if you wish to go anywhere you must run twice as fast as that  - לואיס קרול ב'אליס בארץ הפלאות'".

אם לא היית רופא...?

"הייתי היסטוריון או ארכיאולוג, וזאת כמובן לאחר השלמת הקריירה הקולנועית...".

מה אתה אוהב לעשות בזמנך הפנוי?

"לקרוא ולטייל בחיק הטבע. מאז שובנו מחו"ל, אנו מקפידים לצאת לטיולים רגליים ברחבי הארץ, עד שחלק ממפות סימון השבילים כבר בלו".

לסיום, מה היית משנה במערכת הבריאות?

"מרפא הוא אחד השירותים שהחברה חייבת להבטיח לפרטיה ללא תלות במצבם הכלכלי. עם זאת, יש לתגמל את העוסקים במלאכה בהתאם להשקעה וליעילות. אני קורא למערכת ציבורית המיישמת את הכלל Fees for service, כאשר במסגרת זאת אני כולל הן את השירותים הרפואיים והן את ההוראה והמחקר.

"יש להפוך את תכניות ההתמחות לאקדמיות יותר ולפתח תכניות הכשרת עמיתים (Fellowship) בהתמחויות העל. בנוסף, קשה אמנם ללמד רגישות וחמלה אולם במסגרת הכשרת הרופאים יש לכלול מיומנויות תקשורתיות עם מטופלים, בני משפחה ועמיתים בצוות הרפואי".

נושאים קשורים:  ד"ר חננאל הולצר,  טיפולי פוריות,  שימור פוריות,  מיילדות וגינקולוגיה,  אבחון גנטי,  חדשות,  מגזין
תגובות
09.08.2019, 13:03

חננאל יקר, קראתי בהנאה ובהתרגשות את הדברים עליך ומפיך. מזדהה עם כל מילה - שמח על היותך בתפקיד הבכיר בהדסה. ראוי להפיץ את רוח הדברים בקרב הדור הצעיר של הרופאים , הסטודנטים ונותני השרות הרפואי בכלל. יישר כח!

09.08.2019, 18:37

איש מקסים-זכינו בו שוב
עלה והצלח!

אנונימי/ת
11.08.2019, 08:02

מעולם לא הבנתי מהיכן היהירות לחשוב שאנו חכמים יותר מהטבע.
זוג שלא מצליח להביא ילד לעולם, שפשוט לא יביא. זה העיקרון הבסיסי של כל האבולוציה.

11.08.2019, 08:40

כנראה שעוד הרבה דברים לא תבין, בבריאה המופלאה של האדם והאפשרות הנפלאה שניתנה בידי הרופאים לשפר ולסייע

אנונימי/ת
11.08.2019, 12:17

אין כאן שום שיפור. יש כאן אילוץ בכוח של העברת גנים מקולקלים

12.08.2019, 12:24

אאוגניקה?
אז סתם, לידעתך, סטטיסטית ילדי הפריה אינם נופלים ביכולותיהם מכל האחרים, ואף מעט חכמים יותר. לא נעים, אבל דוקא נראה שאתה הוא זה שנושא גנים מקולקלים

אנונימי/ת
12.08.2019, 12:52

רז זה ממש אירוני שלא לומר פרדוקסלי שאתה מדבר על אאוגניקה.
דווקא אני נוקט בגישה של חוסר התערבות בטבע.
ואת ההשלכות על התערבות בטבע בוחנים בצורה אחרת.