חדשות

מחקר ישראלי חדש מוכיח: זיהום אוויר ממקור תחבורתי מגביר סיכון לסרטן

צוות חוקרים ישראלי הציג עלייה של יותר מ-50% בסיכון לסרטן הערמונית, השד והריאה בקרב חולי לב החשופים לרמה גבוהה של זיהום אוויר תחבורתי במקום מגוריהם

זיהום אוויר תחבורתי בישראל. צילום: שאטרסטוק

צוות חוקרים ישראלי הציג ממצאים המחזקים את ההערכות לפיהן זיהום אוויר מכלי רכב קשור לעלייה משמעותית בסיכון להתפתחות סרטן ולתמותה בקרב חולי לב.

המחקר, שמומן על ידי אגודה למלחמה בסרטן וקרן המחקר לאיכות הסביבה והאפידמיולוגיה ע"ש אלתר, מצא עלייה של למעלה מ-50% בסיכון לסרטן הערמונית, לסרטני השד והריאה בקרב חולי לב החשופים לרמה גבוהה של זיהום אוויר ממקור תחבורתי במקום מגוריהם.

יש לציין כי הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן הכריזה בעבר שזיהום אוויר תחבורתי מהווה גורם מסרטן לבני אדם. דו"ח המחקר החדש יתפרסם בגיליון ספטמבר 2019 של כתב העת למחקר סביבתי Environmental Research.

את המחקר הוביל פרופ' יריב גרבר והדוקטורנטית גלי כהן מהחוג לאפידמיולוגיה ורפואה מונעת בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת תל אביב ושותפים לו פרופ' רן קורנובסקי וצוותו מהמרכז הרפואי רבין, פרופ' דוד ברודאי מהמרכז לבריאות סביבתית מהטכניון וחוקרים ממחלקות נוספות באוניברסיטת תל אביב וגם מהאוניברסיטה העברית.

במסגרת המחקר נאסף מידע על יותר מ-12,000 מטופלים, רובם תושבי מרכז הארץ שעברו צנתור לב במרכז הרפואי רבין בשנים 2014-2004. באמצעות מאגר הנתונים של הרישום הלאומי לסרטן במשרד הבריאות הוברר שלמעלה מ-700 מהמטופלים חלו בסרטן במהלך תקופת המעקב שלאחר הצנתור, וכ-3,000 נפטרו. מידע זה הוצלב עם הערכות בדבר חשיפה כרונית למזהמים תחבורתיים, שהתקבלו באמצעות שני מודלים מתמטיים מתקדמים שפותחו בטכניון והאוניברסיטה העברית.

גלי כהן מסרה: "השתמשנו בשני מודלים כדי להגביר את הוודאות של הממצאים. המודלים מתבססים על נתונים מעשרות תחנות לניטור מזהמים הפזורות ברחבי הארץ. כל מודל מביא בחשבון גם נתונים נוספים כמו נפחי תחבורה, מטאורולוגיה ומשתנים גיאוגרפיים. נעזרנו בהם כדי להעריך באופן מדויק ככל האפשר את רמת החשיפה בכתובת מגוריו של כל נבדק לריכוזי תחמוצות החנקן (NOx) שבאוויר - אלה נחשבים למדד מהימן לקביעת רמת הזיהום התחבורתי.

"כיוון שמרבית המטופלים היו תושבי מרכז הארץ, ההבדלים ברמות החשיפה אינם משקפים מגורים באזורים שונים אלא גורמים שעשויים להשתנות אפילו בתוך העיר עצמה. למשל, קרבת הבית לכבישים סואנים. בנוסף הבאנו בחשבון מאפיינים אישיים וקליניים של המשתתפים, ביניהם עישון ומצב סוציואקונומי".

ניתוח הממצאים העלה כי חשיפה גבוהה של מעל 25 חלקיקים למיליארד לתחמוצות חנקן ממקור תחבורתי קשורה לעלייה משמעותית בשיעור של עד פי 1.56 בסיכון של חולי לב ללקות בשלושה סוגי סרטן - הערמונית, השד והריאה. ככל שהחשיפה היתה גבוהה יותר, כך עלה הסיכון. בנוגע לסוגי סרטן אחרים לא התגלה קשר כזה.

על פי נתוני האגודה למלחמה בסרטן ומשרד הבריאות עולה כי מדי שנה מאובחנים בישראל כ-2,500 חולות וחולים עם סרטן הריאה, כ-5,500 חולות סרטן השד וכ-2,000 חולי סרטן הערמונית. במקביל, על פי נתוני האיגוד הקרדיולוגי בישראל, מאובחנים כ-20,000 חולים עם אוטם שריר הלב בכל שנה.

כהן: "בקרב אוכלוסיית הנבדקים איתרנו קרוב ל-300 מקרים חדשים של סרטן הריאה, השד והערמונית. המודלים הראו קשר סטטיסטי משמעותי וישיר בין חשיפה גבוהה לזיהום תחבורתי לבין הסיכון ללקות במחלה. הסיכון לתמותה נמצא גם הוא קשור לזיהום אוויר תחבורתי, אך בעוצמה נמוכה יותר.

"חשוב להדגיש כי מדובר במחקר תצפיתי שאיננו מאפשר הסקה ודאית על קיומו של קשר סיבתי בין זיהום אוויר לבין התוצאים הבריאותיים שנחקרו, שכן עשויים להיות גם הסברים אחרים. עם זאת, המחקר מחזק את הכרזת הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC) משנת 2013 על זיהום אוויר תחבורתי כגורם מסרטן לבני אדם, וכן את עמדת משרד הבריאות בישראל שב-2014 הוסיף את החשיפה לזיהום אוויר לרשימת הגורמים המוכרים כמסרטנים לבני אדם".

נושאים קשורים:  האגודה למלחמה בסרטן,  זיהום אוויר,  נזקי זיהום אוויר,  זיהום תחבורתי,  חדשות,  מחלת הסרטן,  פרופ' יריב גרבר,  פרופ' רן קורנובסקי,  פרופ' דוד ברודאי,  מחלות לב
תגובות
 
אנונימי/ת
02.08.2019, 09:32

עוד מחקר שמחפש המטבע מתחת לפנס ומתאר אותה יפה. יש כך כך הרבה מבלבלים בחשיפה שכלל לא נבדקים. תזונה, לחץ, שעות שינה ועוד המון משפיעים אפשריים להתהוות סרטן. שיהיה למחברים הרבה הצלחה הרויחו עוד שורה ברשימת הפרסומים.