חדשות

טכנולוגיה לזיהוי תאי גזע סרטניים בסרטן הדם פותחה באוניברסיטת ת"א

ממצאי המחקר עשויים לשמש בסיס לפיתוח תרופה יעילה וממוקדת עבור תאי הגזע של סרטן הדם, שלעתים קרובות שורדים טיפולי כימותרפיה רגילים

מימין, הדוקטורנט מוחמד יאסין וד"ר מיכאל מיליאבסקי. "בעזרת החיישן הפלואורסצנטי ניתן יהיה לבודד תאי גזע סרטניים בדמו של חולה, להכיר את תכונותיהם ולהתאים טיפול יעיל"

צוות חוקרים מהפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב פיתח טכנולוגיה לזיהוי תאי גזע סרטניים המחוללים את סרטן הדם. בשיטה מסומנים התאים המסוכנים המגלים עמידות לטיפולי כימותרפיה קיימים שעלולים לגרום לחזרת המחלה. השיטה שפותחה, הדגישו החוקרים בדו"ח שפרסמו, מקדמת אפשרויות של טיפול מותאם אישית. דו"ח המחקר פורסם בסוף ינואר בכתב העת Leukemia מקבוצת Nature.

את החוקרים הוביל ד״ר מיכאל מיליאבסקי. הוא נערך בידי הדוקטורנט מוחמד יאסין בשיתוף עם מעבדות מאוניברסיטאות טורונטו והרווארד.

בנוסף לטכנולוגיית הזיהוי התברר כי המולקולה של הפנרטיניד יעילה במיוחד בהשמדת אותם תאים בתנאי מעבדה. ד"ר מיליאבסקי ציין שזהו צעד חשוב בדרך לחיסול תאים מחוללי סרטן הדם ולמניעת חזרתה של המחלה בחולים שלכאורה החלימו.

ד"ר מיליאבסקי הוסיף: "ידוע שגידולים סרטניים בכלל וסרטן הדם בפרט מורכבים מתערובת של תאים מסוגים שונים. רובם הגדול אינם מסוכנים, אך לאחדים יש תכונות של תאי גזע שתפקידם לייצר תאים אחרים והם אלה שלמעשה מחוללים את המחלה.

"גם בדמו של אדם בריא יש תאי גזע המייצרים כמות עצומה של תאי דם תקינים (10 בחזקת 11 תאים ביום) על מנת להחליף תאים מתים ולחדש את המלאי. אך תאי הגזע הסרטניים נדירים. הם מגלים עמידות בפני טיפולי הכימותרפיה המקובלים ולכן עלולים לשרוד גם כשהחולה נרפא לכאורה, ואז לייצר מחדש את המחלה. במחקר שלנו חיפשנו דרך לזהות ולסמן את תאי הגזע של סרטן הדם, במטרה לבודד אותם ולחקור את מנגנוני הפעולה שלהם, כצעד בדרך למציאת טיפולים יעילים".

כיצד בוצע המחקר?

"תחילה נסרק הגנום האנושי ואותרו בו כמה מקטעי DNA שהם פעילים בתאי גזע בריאים של הדם. אחר כך נבחנו אותם מקטעים בתאי סרטן הדם ונגלתה פעילות מוגברת באחד מהם. הללו בודדו ואפיינו אותו מקטע ב-DNA הסרטני. נמצא כי מדובר במקטע מהסוג הקרוי מעצם (enhancer) – מקטע DNA הקושר אליו חלבונים ספציפיים הפעילים במיוחד בתאי גזע. אל המקטע חובר חלבון פלואורסצנטי הזוהר כאשר הוא מתחבר למעצם הפעיל. בכך למעשה הונדס חיישן גנטי המזהה תאי גזע סרטניים, היחידים המכילים את המקטע במצבו הפעיל.

"הכנסנו את החיישן הפלואורסצנטי לכמה דגימות של תאי סרטן הדם שנלקחו מחולים וגילינו שהוא זוהר באוכלוסיה קטנה של התאים. בודדנו את התאים הזוהרים והשווינו אותם לתאים אחרים מהדגימות, כדי לזהות מה מייחד אותם. הממצאים העלו שהתאים הזוהרים - תאי הגזע הסרטניים - עמידים יותר לכימותרפיה ומחוללים את המחלה בצורה יעילה בהרבה כשהם מושתלים בעכברי מודל נטולי מערכת חיסונית".

בהמשך נבחנו השפעתן של כמה מולקולות הנחשבות לתרופות פוטנציאליות לסרטן, על תאי הגזע שבודדו מסרטן הדם. כך נמצאה המולקולה פנרטיניד (Fenretinide), בעלת רעילות נמוכה לתאים בריאים, אך רעילה במיוחד לתאי הגזע של סרטן הדם.

"הממצאים שלנו עשויים לשמש בסיס לפיתוח תרופה יעילה וממוקדת עבור תאי הגזע של סרטן הדם, שלעתים קרובות שורדים טיפולי כימותרפיה רגילים. השמדת התאים הללו תקטין מאוד את הסיכוי שהמחלה תחזור. השיטה שפיתחנו לבידוד תאי הגזע הסרטניים עשויה גם לקדם בעתיד גישות של רפואה מותאמת אישית כי בעזרת החיישן הפלואורסצנטי ניתן יהיה לבודד תאי גזע סרטניים בדמו של חולה מסוים, להכיר את תכונותיהם - ואז להתאים טיפול יעיל יותר לאותו חולה", סיכם ד"ר מיליאבסקי.

למחקר המלא - ליחצו כאן

נושאים קשורים:  ד״ר מיכאל מיליאבסקי,  אוניברסיטת תל אביב,  הפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל-אביב,  סרטן הדם,  לוקמיה,  כימותרפיה,  תאי גזע,  חדשות
תגובות