חדשות

טכנולוגיית בינה מלאכותית פותחה בישראל לניטור וחיזוי התקדמות ALS

הפיתוח נעשה באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע והוגשה כבר בקשה לרישום פטנט עולמי על ההמצאה. יש כוונה להתאימה לשימוש חברות תרופות, רופאים, קופות חולים והחולים עצמם

פרופ' בועז לנר. "הפלטפורמה החדשה תאפשר לא רק חיזוי מדויק של התקדמות אלא גם זיהוי של קשרים בין נתונים דמוגרפיים ופיזיולוגיים שונים"

באמצעות טכנולוגיה של בינה מלאכותית (AI) ניתן לנטר ולחזות את ההתקדמות של מחלות ניווניות במערכת העצבים. הפלטפורמה הזאת תשמש לזיהוי סמנים לטיפולים מותאמים אישית ולשיפור הליך פיתוח התרופות למחלות אלו.

הפיתוח נעשה במעבדתו של פרופסור בעז לרנר מהמחלקה להנדסת תעשיה וניהול באוניברסיטת בן גוריון. היא תתמקד תחילה במחלת ALS (מחלת לו גריג), אולם מאוחר יותר בכוונת מפתחיה להתאימה גם למחלות ניווניות אחרות של מערכת העצבים, פרקינסון ואלצהיימר.

את הפיתוח הזה החלה למסחר חברת BGN Technologies – זרוע מסחור הפיתוחים וההמצאות של אוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע.

הפלטפורמה מנתחת נתונים דמוגרפיים וקליניים בעזרת אלגוריתמים של למידת מכונה וכריית נתונים. זאת, כדי לייצר מודלים חישוביים שיכולים לחזות את קצב ותבנית ההתקדמות של ALS, לזהות גורמים התורמים לחיזוי - למשל בדיקות מעבדה או מדדים חיוניים - ולקבץ תת אוכלוסיות מתוך האוכלוסיה ההטרוגנית של אנשים עם ALS. ככל שמתווספים נתונים קליניים עבור כל חולה, כך משתפרים האלגוריתמים ומשתפרת יכולת החיזוי של התקדמות המחלה.

פרופ' לרנר הסביר: "אחד האתגרים הגדולים בתכנון ובניהול מחקרים קליניים הנוגעים ל-ALS נובע מהעובדה שלא רק שמדובר במחלה נדירה אלא גם ההטרוגניות הקלינית שלה מקשה על זיהוי סמנים הנמצאים במתאם עם חומרת המחלה ומאפשרים ניסויים קליניים מוצלחים. כתוצאה מכך, לאחר כמה עשורים של מחקר, עדיין אין תרופה אמיתית ל-ALS ולמחלות ניווניות אחרות של מערכת העצבים, כמו אלצהיימר.

"הפלטפורמה החדשה, המשתמשת באלגוריתמים של למידת מכונה, תאפשר לא רק חיזוי מדויק של התקדמות המחלה - שזה מרכיב חיוני בתכנון ניסויים קליניים מוצלחים יותר - אלא גם זיהוי של קשרים בין נתונים דמוגרפיים, מדדים פיזיולוגיים שונים ורמת התפקוד של המטופלים, מה שיקדם את המחקר העוסק במחלה קשה זו".

ALS, או בשמה האחר מחלת לו גריג, היא מחלה של העצבים המוטוריים שכמעט תמיד מחמירה עם הזמן. היא גורמת למוות של תאי העצב המפעילים את השרירים הרצוניים. ביטוייה האופייניים: שרירים נוקשים, עוויתות שרירים וחולשה המחמירה בהדרגה וגורמת לקשיי דיבור, בליעה והליכה, ובסופו של דבר למוות. לכן היא מגודרת במחלה סופנית וכיום חשוכת מרפא. בכ-90% מהמקרים הסיבה להתפרצותה אינה ידועה. היא משפיעה על 3-2 מתוך 100,000 בני אדם בעולם מדי שנה. ההישרדות הממוצעת: שלוש עד חמש שנים, אם כי כ-10% מהחולים שורדים יותר מעשר שנים. הפיזיקאי פרופ' סטיבן הוקינג מת 55 שנה לאחר אבחון המחלה. אחת הבעיות הקשורות לה, בנוסף להיעדרותה של תרופה יעילה, היא שאין סמן ברור לזיהוי מוקדם.

בעיה אחרת: המחקר והפיתוח שנעשו עד כה למציאת תרופות למחלה נתקלים בקשיים בגלל ההטרוגניות שלה. היא באה לידי ביטוי בשונות רבה בתסמינים ההתחלתיים, בקצב ובאופן התקדמות המחלה ובמשך ההישרדות. חלוקה אמינה של החולים לתת קבוצות הומוגניות וחיזוי מותאם אישית של אופן התקדמות המחלה בתת הקבוצות השונות – כל אלה מושגים על ידי הפלטפורמה החדישה – ישפרו את הטיפול בחולים ואת איכות חייהם. הפלטפורמה יכולה גם לשפר את תכנון הניסויים הקליניים שייעשו בתרופות ואת היכולת להעריך את השפעת הטיפול על ידי זיהוי סמנים משותפים לחולים שהגיבו לטיפול, ובאופן זה להגדיל את שיעור ההצלחה של הניסויים.

בכוונת חברת המסחור BNG, שהגישה בקשה לרישום פטנט על ההמצאה וקיבלה באחרונה מימון  מהרשות הישראלית לחדשנות, היא לייצר מערכת מתאימה הניתנת ליישום על מחשבים אישיים, תוך שימוש בענן לצד אפליקציות סלולריות לצורך ניטור אישי וחיזוי התקדמות המחלה. ישתמשו בהן המטופלים עצמם וכן הרופאים, המטפלים, חברות התרופות וקופות חולים. "אנחנו מחפשים כעת אחר שותף עסקי להמשך פיתוח ומסחור המצאה זו, שהוגשה עבורה בקשת פטנט", נמסר ב-BNG.

נושאים קשורים:  ALS,  מחלת לו-גריג,  פרופסור בעז לרנר,  BGN Technologies,  בינה מלאכותית,  מחלות ניווניות,  חדשות,  אוניברסיטת בן גוריון
תגובות