תחקיר מיוחד של "ניו יורק טיימס" ואתר התחקירים העיתונאיים ProPublica חשף: אישים מצמרת הרפואה בארה"ב נמנעים גם עתה לדווח בגילוי נאות על היחסים והקשרים הכספיים שיש להם עם חברות תרופות וציוד רפואי כאשר הם מפרסמים את מאמריהם בעיתונות הרפואית המקצועית.

בין הרופאים-הבכירים שעליהם הצביע התחקיר: הנשיא הנבחר של החברה האמריקאית לאונקולוגיה קלינית, ד"ר האווארד "סקיפ" באריס (Burris), שהצהיר כי אין לו ניגוד עניינים עם תעשיית התרופות כאשר פרסם את מאמריו ביותר מ-50 כתבי עת ובכלל זה ביוקרתי מכולם, New England Journal of Medicine. אלא שהתחקיר העלה כי חברות תרופות שילמו לו כ-114 אלף דולר בשנים האחרונות בעד ייעוץ והרצאות וכמעט שמונה מיליון דולר על מחקר, והיה עליו לגלות זאת במאמריו. הוא גם נמנע מגילוי נאות המתחייב במאמרים שפרסם בכתב העת לאונקולוגיה קלינית שמוציאה לאור החברה שהוא עומד בראשה.

כמו כן מצא התחקיר כי התופעה של הימנעות מגילוי נאות נפוצה וכתבי העת עצמם תורמים לכך משום שאינם דורשים זאת באופן שגרתי ממפרסמי המאמרים, אף על פי שניתן בקלות לאתר זאת במסדי נתונים פדרליים.

בין הבכירים הנחשבים ורבי המוניטין בתחומיהם הצביע התחקיר על דיקן בית הספר לרפואה של אוניברסיטת ייל, ד"ר רוברט אלפרן, שלא חשף את קשריו הכספים במאמר שפרסם ב-2017 על טיפול נסיוני שפיתחה חברת תרופות למחלות כליה כרוניות. עוד ברשימה ראש מרכז הסרטן בדאלאס, טקסס, ד"ר קרלוס ארטגה, שלא חשף במאמר שפרסם ב-NEJM ב-2016 על קשריו עם חברה אחרת שפיתחה תרופה לסרטן שד. הוא קיבל מחברות תרופות יותר מ-50 אלף דולר במשך שלוש שנים על "יעוץ", בכלל זה 14 אלף דולר מהחברה הנ"ל.

מהראנה דורנה ג'אפארי (Jafari Mehraneh Dorna) פרופסור לכירורגיה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת קליפורניה פרסמה יחד עם עמיתים מאמר ב-JAMA, לפיו רק 37% מבין 100 הרופאים שקיבלו ב-2015 את סכומי הכסף הגבוהים ביותר מחברות בשוק המכשור הרפואי חשפו עניין זה במסגרת גילוי נאות במאמרים שכתבו בעיתונות מקצועית ב-2016. "העיתונים אינם בודקים והחוקים אצלם שונים מעיתון לעיתון. השיטה הזאת דפוקה", אמרה פרופ' דורנה-ג'אפארי למחברי התחקיר.

הקריאה לשקיפות בנושא רגיש זה מקורה בחששות שקשרי החוקרים לחברות תרופות עלולים במודע או לא, לשפר את תוצאות המחקרים במיוחד עם חברות ה"מעורבות איתם בעסקים". מחקרים הראו כי מחקרים שחברות תרופות מממנות נוטים להציג תוצאות חיוביות לעומת מחקרים שנהנים ממימון ומתמיכה מגורמים אחרים, ולמצב כזה עלולות להיות השלכות לגבי טיפולים שיהיו זמינים לחולים הנזקקים להם. עם זאת, הדגישו, מחברי התחקיר כי אין אינדיקציה לכך שלעובדה שד"ר באריס, לדוגמה, לא חשף את קשריו במסגרת גילוי נאות היתה השפעה על תוצאות המחקרים שעליהם כתב במאמריו או שהוא ביצע מניפולציות או זייף את תוצאותיהם.

ד"ר ג'פרי בוטקין, סגן נשיא למחקר באוניברסיטת יוטה, כתב לא מכבר במאמר נוסף ב-JAMA כי חוקרים צריכים לדעת שהם עלולים להיות מואשמים בהתנהגות לא ראויה אם לא יחשפו את הקשרים הכספיים שלהם עם חברות אינטרסנטיות. "הכסף הוא גורם משפיע רב עוצמה ולדעותיהם של אנשים יש נטייה להיות מוטות בגלל הקשרים הכספיים שלהם", צוטט ד"ר בוטקין בתחקיר.

מה שהדהים הייה תגובתו של ד"ר הווארד באוכנר (Bauchner), העורך הראשי של JAMA, שאמר: "לברר עניין זה לגבי כל כותב או משתתף בכתיבת מאמר 'לא שווה את המאמץ'. עם זאת, הרוב הגדול של מחברי המאמרים הם הגונים וכנים והם ממלאים אחרי חובותיהם לדווח לקוראים שלהם ולעורכי העיתונים שבהם הם כותבים אם יש להם ניגוד עניינים בהקשר לנושאי המאמרים שלהם".

הוועדה הבינלאומית של עורכי עיתונים רפואיים שוקלת להנהיג מדיניות לפיה תופנה האצבע מאשימה גם כלפי המוסדות האקדמיים או הרפואיים המעסיקים חוקרים שנמנעים מחשיפת קשרים עסקיים שיש להם עם חברות תרופות וחברות מכשור רפואי, ועליהם יהיה לתבוע על התנהגות לא הולמת.

יש לציין שמאז 2010 יש בארה"ב חוק פדרלי המחייב חברות תרופות ומכשור רפואי לפרסם מדי שנה דו"ח על התשלומים לרופאים הקשורים עימם. אלא שגם עתה אכיפת החוק הזה "שברירית וחלשה", נכתב בתחקיר. עם זאת, ההתאחדות האמריקאית למחקר הסרטן הזהירה את מחברי המאמרים שהם צפויים לשלוש שנים של הרחקה מכתיבה אם יימנעו מחשיפת ניגוד העניינים שיש להם, אבל עד כה שום מחבר מאמר שנמנע מחשיפת קשריו לא ספג את העונש הזה ושום מחבר מאמר לא הורחק.