השבוע (22.10.18) הוציא מנכ"ל משרד הבריאות מר משה בר סימן טוב חוזר מנכ"ל - "כללים להתקשרויות בעלות אופי מסחרי של מוסדות הבריאות", שאמור היה, לפי דיווחים בתקשורת, ולאחר דיונים חוזרים עם פארמה ישראל וההסתדרות רפואית בישראל (הר"י) להיות מרוכך יותר מהחוזר הקודם שהוצא ביום 18.6.18.
עוד בעניין דומה
חוזר מנכ"ל זה יצא כזכור בעקבות תכנית טלוויזיה פרובוקטיבית ("המקור", ערוץ 10, ינואר 2018) של העיתונאי מר רביב דרוקר, שבה ניתן היה לצפות במספר רופאים המבקשים נסיעות לחו"ל או ארוחות מסוכני תרופות. בעקבות תשדיר זה התקיים דיון דחוף בכנסת בוועדה לביקורת המדינה בראשותה של ח"כ שלי יחימוביץ ב-18.1.18. בתכנית טלוויזיה זו נצפו מעשי תועבה של רופאים בודדים מתוך יותר מ-25,000 רופאי ישראל העושים עבודתם נאמנה יומם ולילה להצלת חיי אדם.
חוזר מנכ"ל משרד הבריאות "המשופץ" מ-22.10.18, בנושא ההתקשרויות בעלות אופי מסחרי של מוסדות הבריאות, חמור מזה המקורי של יוני השנה. חלקו הארי של חוזר המנכ"ל (גם הקודם מיוני וגם "החדש" מאוקטובר 2018) הכולל נוהל ביצוע ניסויים קליניים ומחקרים במוסדות בריאות, התקשרויות עם גופים חיצוניים לשם מימון כנסים מדעיים וימי עיון, נסיעות של רופאים לחו"ל על חשבון חברות מסחריות, ידוע מהעבר ואין חדש בו אלא חידוד ודגשים על הקיים.
החדש בנוהל הוא הסיפא, שבו נקבע לראשונה בישראל ש"חל איסור לקיים פגישות אישיות עם התועמלנים". כדי למגר את התופעה של מתן טובות הנאה לרופאים, דבר הפסול לכל הדעות, נקבע באופן גורף (גם בנוהל מיוני וגם בזה החדש) שאין לקיים פגישות אישיות עם תועמלנים במוסד הרפואי. אולם בניגוד לנוהל מיוני, הנוהל "החדש" מאפשר פגישות "הכוללות שלושה משתתפים ומעלה, ובלבד שלפחות שניים מהמשתתפים הם אנשי הצוות הרפואי של המוסד הרפואי".
האם יעלה על הדעת להגביל רופאים להיפגש עם בעלי מקצוע בשל חשד שאלה יגרמו לקבלת טובות הנאה, לכאורה? האם אין כאן פגיעה ברופאים כבני אדם היכולים להפעיל שיקול מה טוב ונכון ומה לא טוב ומה לא נכון לעשות? אין ספק שקבלת טובות הנאה אסורה ויש לגנותה בכל דרך, אולם מכאן ועד להוציא איסור גורף להיפגש עם סקטור זה או אחר בבתי החולים ו/או קופות החולים זה מסוכן ואינו ליברלי. מחר יאסרו על הרופאים להיפגש עם סקטור אחר באוכלוסיה. לא זאת אלא זאת: מדובר בפגיעה, לכאורה, בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו וחופש המקצוע. אין ספק, כאמור, שיש לגנות כל קבלת טובות הנאה, אולם על קובעי המדיניות במשרד הבריאות לשקול שוב את המגבלות שהשיתו על הרופאים. אחרי הכל, הרופאים הם לא האשמים בחוסר התקנים והעומס במערכת הרפואית הציבורית, בהעדר תקציבים ייעודים להצגת תוצאות העבודות המדעיות שעורכים בבתי החולים בכנסים מדעיים בעולם ועוד.
בכל ארצות העולם, אין כל איסור על תועמלנים להיפגש עם רופאים. ישראל היא המדינה היחידה האוסרת על מפגשים אלה. יש לזכור שחברות הפארמה והתעשיה הן לא אויבות הציבור. הן משקיעות רבבות דולרים בכל שנה לטובת מוסדות הבריאות בישראל ומסייעות בשליחת רופאים לכנסים בינלאומיים בהעדר תקציבים לכך במערכת הרפואה הציבורית. שליחת הרופאים לכנסים בחו"ל היתה מאז ומתמיד בפיקוח הדוק של מערכת הרפואה הציבורית וטוב שכך. חוזר מנכ"ל משרד הבריאות מדגיש שוב את הכללים לכך ואינו מחדש דבר.
עם זאת, לא מובן מדוע דווקא בישראל, שבה מערכת הרפואה הציבורית מקרטעת, מערים מנכ"ל משרד הבריאות קשיים בפגישות של רופאים עם חברות הפארמה. כדי להקשות על פגישות עם תועמלנים, נדרשים הרופאים החל מתאריך 1.11.18 לקבל אישור מראש ממנהל המוסד הרפואי או נציג בכיר מטעמו על כל פגישה או הרצאה או כנס או סמינריון.
המעקב אחרי אלה שנפגשו עם התועמלנים עולה מדרגה. חוזר המנכ"ל קובע שיטה שבה "האח הגדול" מקיים מעקב אחרי עובדיו. "מנהל המוסד הרפואי ידרוש מכל גוף חיצוני שתועמלנים מטעמו פועלים בשטח המוסד הרפואי דיווח חודשי אודות המפגשים שבוצעו. הדיווח יכלול את מועדי המפגשים, פירוט שמות התועמלנים ושמות העובדים איתם היו המפגשים, ותוכן המפגש (שם התרופה/המזון התרופתי/הציוד הרפואי). דיווח חצי שנתי אודות המפגשים הללו יועבר על ידי מנהל המוסד הרפואי לוועדה העליונה ויפורסם על ידה לציבור". מדובר בחדירה לפרטיות ודבר שאינו מקובל בסקטורים חופשיים אחרים כגון מורים, עורכי דין, שופטים וכדומה.
כפי שכולם יודעים, כדי לאכוף נהלים חדשים אלה, יהיו מוסדות הבריאות מחויבים להקצות כוח אדם מקצועי לכך שיצטרך לפקח ולדון בכל בקשה חדשה למפגשים, למתן הרצאות בשכר, לתכניות של כנסים, לבחינת דיווחים של חברות הפארמה על מפגשים שוטפים שהתקיימו עם רופאים והוצאת דו"חות חצי-שנתיים למשרד הבריאות. גם כך המערכת הרפואית הציבורית מדוללת בתקני כוח אדם מתאימים. מהיכן ישיגו את התקנים הללו? למנכ"ל משרד הבריאות הפתרונים.
מדינת ישראל סומכת על רופאיה שבעת פקודה ייקחו החלטות נכונות להציל חיים, אולם מנכ"ל משרד הבריאות אינו סומך על הרופאים שיידעו לנהל פגישות ענייניות עם נציגי הפארמה. רופאי ישראל הם מהטובים בעולם. אחוז התמותה ממחלות לב בישראל ירד בשנים האחרונות יותר מכל מדינה אחרת בעולם ולכן התמותה ממחלות לב בישראל היא השנייה אחרי מחלות ממאירות, בעוד שבעולם הן תופשות מקום ראשון. מחקר שפורסם לאחרונה ב"לנסט" ממקם את ישראל בשנת 2040 במקום השביעי בין עשר המדינות עם תוחלת החיים הממוצעת הגבוהה ביותר בעולם. אז מדוע מי שאמור לשמור על הרופאים מעדיף להכות אותם ב"שוטים ובעקרבים"?
אין ספק שחשוב לעגן בנהלים ובכללים אתיים את כל נושא ההתקשרויות של חברות מסחריות ומוסדות הבריאות בישראל. אין לנו ספק גם לתרומה הרבה של חברות הפארמה והתעשיה במערכת הבריאות בישראל וביכולת לפתח את בתי החולים שתקציבם מוגבל ומדולל. אולם, יש לזכור שהרופאים הם המשאב האנושי היקר ביותר שיש למערכת הבריאות ואין בלעדיו. הרופאים הם אבן היסוד של מערכת הבריאות בישראל והם "מצרך מבוקש" בכל מדינה מעבר לים. על המערכת הארגונית למנוע פגיעה במשאב אנוש זה, הן פיזית והן נפשית. על הר"י, כגוף הפרופסיונלי, להדוף כל ניסיון פגיעה ברופאים ובמקצוע הרפואה וטוב כמה שיותר מוקדם.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
