מולקולה קטנה שפותחה על ידי צוות חוקרים בישראל הדגימה פוטנציאל לטיפול עתידי בלוקמיה מיאלואידית חריפה (AML), מסוגי הסרטן האלימים ביותר. בשלב זה הושגו התוצאות בניסוי פרה-קליני בעכברי מעבדה שנשאו גידולים ממאירים אנושיים.

צוות המחקר הובל על ידי פרופ' ינון בן נריה מהפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית. לפני שנתיים הוענק לפרופ' בן נריה "פרס רפפורט" על מחקריו החדשניים העוסקים בקשר שבין דלקת להתמרה ממאירה ובהעברת אותות מן הסביבה החיצונית לתא.

דיווח על המולקולה החדישה הופיע בשבוע שעבר במהדורה המקוונת של Cell. הבוקר מדווח "הארץ" כי זכויות פיתוח ההמשך של המולקולה, כדי שתשמש בסיס לתרופה, נרכשו מחברת "יישום" של האוניברסיטה העברית על ידי חברת ביוטכנולוגיה אמריקאית שבכוונתה לבצע בקרוב ניסוי Phase I בחולי לוקמיה בארה"ב.

בדו"ח המחקר עצמו נמסר כי המולקולה כוונה לפעול כנגד מעכבי CKLa והקינזות CDK7 ו-CDK9, ואכן הן נחסמו וכך נבלם המשך השגשוג של תאי הגזע הלוקמיים. המחלה לא הופיעה גם לאחר השתלת מח עצם בעכברים הבריאים. ההתכווצות בגידולים הממאירים הומחשה בכל העכברים שהגיבו טוב למולקולה.

פרופ' בן נירה מסר ל"הארץ" כי בשבועות שלאחר הפסקת הטיפול, חזרה המחלה אצל חצי מהעכברים והחצי השני נרפא. "תאי הגזע הסרטניים עמידים בדרך כלל לרוב הטיפולים, כימותרפיה וטיפולים ביולוגיים. אולם במקרה הזה המתקפה עליהם הצליחה להשמיד באופן סלקטיבי את תאי הגזע הלוקמיים".

במחקר השתתפו הדוקטורנט ואליד מינזל, תלמיד המחקר אוונטיקה וונקטצ׳אלם, ד"ר אירית אלקלעי וד"ר אבנר פינק. בנוסף, השותפים המרכזיים בו היו פרופ׳ אלי פיקרסקי וד"ר שלמה אליאס מהפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית והדסה, פרופ’ משה אורן, ד"ר לירן שלוש וד"ר נטלי קאושנסקי ממכון ויצמן.