חדשות

הרופאה שנלחמה בשימוש במכשיר כירורגי הלכה לעולמה בגיל 44

הניו יורק טיימס תיאר את מאבקה של הרופאה האמרקנית, ד"ר אמי ג'וזפין ריד, מרדימה במקצועה, כ"פרק דרמטי, עם סיום עצוב, שנכנס להיסטוריה של הרפואה"

28.05.2017, 08:23
סרטן הרחם (צילום: אילוסטרציה)

רופאה אמריקנית שהייתה בעצמה חולת סרטן והפכה את הבעיה הרפואית הפרטית הקשה שלה, למסע צלב ציבורי נרחב ועיקש במטרה לחסוך מנשים רבות אחרות את הסיכון לחייהם – הלכה לעולמה בשבוע שעבר בגיל 44 . "ניו יורק טיימס" הקדיש לה הספד נרחב שבו תואר מאבקה
כ" פרק דרמטי חשוב, עם סיום עצוב, שנכנס להיסטוריה של הרפואה".

ד"ר אמי ג'וזפין ריד (Amy J. Reed) חלתה בסרטן הרחם (leiomyosarcoma). יחד עם בעלה, רופא גם הוא, ד"ר הומאן נורצ'אסם, הם נאבקו במשך שנים מול ה-FDA כדי שיאסר השימוש בכלי הניתוח רב העוצמה, מורסלטור – להב מסתובב במהירות גדולה וחותך רקמות וגידולים ממאירים לפרוסות דקיקות וקטנטנות כדי שניתן יהיה לשלוף אותן מהגוף דרך סדקים זעירים, בהליך הלפרסקופי. המכשיר נחשב לכלי עבודה מוצלח ומשגשג מאד בכירורגיה הזעיר-פולשנית במיוחד כשמדובר בסרטן. ד"ר ריד הייתה חולת סרטן ובמהלך טיפול להוצאת גידול סיבי ממאיר מהרחם השתמשו רופאיה במוסלטור אבל פעולה זו, כך טענה, הפיץ, כמו בתרסיס, את התאים הסרטניים מהרקמה החתוכה-מרוסקת בתוך גופה ובכך התפשטה מחלתה ופגעה באיברים אחרים.
המאבק הציבורי העיקש של ד"ר ריד ובעלה, רשם כמה ניצחונות ראויים לתשומת לב. תודות למאמציהם המליץ ה-FDA ב-2014, לאחר שערך כמה מחקרים בנושא, שראוי שלא להשתמש במורסלטור רב העוצמה ברוב רובן של הנשים עם סרטן רחם סיבי (uterine fibroids) – גידול שכיח אבל לרוב איננו ממאיר ועם זאת, ידוע כיום, עלול להסתיר סוג של סרטן אלים ומסוכן מאד.
ואמנם, בעקבות ההמלצה, החלו כמה גורמים מבטחים בארה"ב להפחית את הכיסוי הביטוחי לשימוש במוסלטור ואחת הגדולות ביצרניות המכשור הרפואי אף חדלה לייצרו, עד שהשימוש בטכנולוגיה זו פחת משמעותית.

ד"ר ריד הייתה בהכשרתה רופאה מרדימה, אם לששה. ברקורד שלה היה בין השאר טיפול בנפגעי אירוע הטרור במרתון בוסטון ב-2013 וגם במחבל ששרד. היא עברה את הליך המורסלציה (morcellation) ב-2013 בהיותה בת 40. בהליך הכירורגי נכרת והוצא הרחם. הפרוצדורה הניתוחית בוצעה בבית החולים Brigham and Women בבוסטון – מרכז רפואי רב מוניטין המסונף לבית הספר לרפואה של אוניברסיטת הרווארד. לד"ר ריד ובעלה היו בו משרות הוראה. ביופסיה שנעשתה לאחר הניתוח גילתה שלד"ר ריד הייתה סרטן רחם מאד אלים (leiomyosarcoma).

רק לאחר שאובחן סוג הסרטן גילה הרופא-המנתח שלה כי השתמש במורסלטור שבין יתרונותיו: זמן החלמה מהיר מהניתוח וסיכון נמוך יותר לדימום וזיהום.

באותה תקופה, הדגיש "ניו יורק טיימס", הליך מורסלציה כזה בוצע בארה"ב בלבד ביותר מ-50 אלף נשים מדי שנה כדי לסלק פיברואידים (סיבים) או את הרחם במלואו.

אלא שהכלי הניתוחי הזה הפיץ את התאים הסרטניים מהרקמה החתוכה, בתוך חלל הבטן של ד"ר ריד. היא אובחנה כחולת סרטן בשלב 4. כרופאים, ידעו ד"ר ריד ובעלה כי הליך המורסצליה שעברה עלול להיות בגדר גזר דין מוות.

ד"ר נורצ'אסם, כרופא מנתח בעצמו (מנתח חזה ולב) זועזע מהאפשרות שבהליך רפואי ובעזרת מכשור חדשני, קיים פוטנציאל מסוכן לפיזור והתפשטות של סרטן בתוך חלל הגוף. ד"ר ריד החלה לעבור סדרה של טיפולים אגרסיביים וחזרה ואושפזה שוב ושוב בבתי החולים. הסרטן הגיע לריאות, לעמוד השדרה והתפשט לאיברים פנימיים אחרים. היא נותחה כמה פעמים וטופלה בכימותרפיה, הקרנות וגם בטיפולים ניסיוניים מתחום האימונותרפיה.

במצב הזה פתחו בני הזוג במלחמה נגד הממסד הרפואי כדי לאסור שימוש במורסלטור, וכל זאת בנוסף למאבקם במחלה שהלכה והחמירה. הם שלחו אלפי אי-מיילים ל-FDA, ליצרניות מכשור רפואי, לבתי חולים, למחוקקים, לאיגודים רפואיים מקצועיים וגם לרופאים בכירים. הם גם פנו לכלי התקשורת שדיווחו על המקרה של ד"ר ריד. ד"ר נורצ'ארסם החל לאסוף את שמותיהן של נשים שעברו הליך ניתוחי דומה ושמחלת הסרטן שלהם הלכה והתפשטה בעקבות השימוש במורסלטור. לצד זה עלה כוכבו כמנתח חזה ולב – אבל ככל שביקורתו כנגד המחלקה לגינקולוגיה בבית החולים בבוסטון הלכה וגברה – כך החלה להיפגע הקריירה שלו. ב-2014 הם עברו ללמד באוניברסיטת פנסילבניה. עד מהרה נוצר כלפיהם גם יחס עוין במיוחד וחשדני מצד בית החולים האוניברסיטאי בבוסטון אליו נאלצה ד"ר ריד להגיע כמה וכמה פעמים להמשך הטיפולים המיוחדים. הוצמד אליה ולבעלה מאבטח מיוחד שחיטט בתיקי היד, התרמילים והכבודה הפרטית, הלך אחריהם כצל מלווה, עוקב אחר כל תנועותיהם. רק בהתערבות בית המשפט נאסר על בית החולים להמשיך בנוהל הזה . אבל פרק זה בפרשה גרם לשריפת כל הגשרים שהיו להם עם אוניברסיטת הרווארד.

קהילת הגינקולוגים בארה"ב פתחה במאבק תגובה נגד ד"ר ריד שבו הדגישה כי leiomyosarcoma היא מחלת סרטן כל כך נדירה וכשבוחנים את סוגיית היתרונות מול הסיכונים שבשימוש במורסלטור היתרונות גוברים פי כמה וכמה.
עד 2013 דיווח "ניו יורק טיימס" לא הגיעו ל-FDA דיווחים על סרטני רחם שהתפשטו בגוף בעקבות שימוש במורסלטור אבל לאחר שד"ר ריד פנתה לתקשורת, התראיינה, הופיעה בתוכניות טלוויזיה, החלו להצטבר עוד ועוד דיווחים על מקרים דומים. ואז שינה ה-FDA את גישתו: מונה צוות מיוחד שהחל לבדוק לעומק מחקרים שפורסמו וגם כאלו שלא פורסמו ונאספו הרבה יותר נתונים על הליך המורסלציה. התוצאה: ה-FDA, שקודם לכן העריך כי מספר הנשים בארה"ב עם ליומיוסרקומה לא מאובחנת וגם של סוגי סרטן רחם נוספים – הערכות שהתבססו על מחקרים שונים – נע בין 500 ל-10 אלפים. אבל באפריל 2014 הגיע ה-FDA למסקנה שמדובר במחלה שנמצאת אצל נשים בשיעור של 1 ל-350. וגם שמדובר בגידול שקשה מאד לזהות ולגלות אותו ללא ניתוח. בעקבות זאת מיהרה חברת "ג'ונסון אנד ג'ונסון" להוציא מהשוק את המכשיר הזה. יצרניות מכשור רפואי אחרות לא עשו כן.

בנובמבר 2014 פרסם ה-FDA המלצה הרבה יותר ממוקדת במסגרת הודעה בהקשר של בטיחות (אבל לא כהוראה רגולטורית) שבה חזר וקרא לרופאים שלא להשתמש במורסלטור רב העוצמה (power morcellator) עבור הרוב הגדול של הנשים בעת ניתוח הקשור בפיברואידים. ד"ר ריד פנתה גם למשרד המקביל בארה"ב למבקר המדינה (GAO) ובדו"ח שזה פרסם, בעקבות חקירה, נמתחה ביקורת קשה על ה-FDA והתנהלותו. "השיטה שבה ה-FDA מסתמך על דיווחים וולנטריים של רופאים פסולה מאחר שלעתים קרובות הם לא טורחים לדווח על כישלונותיהם" נכתב בדו"ח ה-GAO.
בספטמבר האחרון הודה ה-FDA שקיבל עד כה 285 דיווחים על מקרים של סרטן רחם שהתפשט בגוף בעקבות מורסצליה.

נושאים קשורים:  מורסצליה,  סרטן הרחם,  ד"ר אמי ג'וזפין ריד,  FDA,  ג'ונסון אנד ג'ונסון,  leiomyosarcoma,  מורסלטור
תגובות
 
אנונימי/ת
31.05.2017, 09:28

הכלל הראשון ברפואה : primum non nocere

אנונימי/ת
05.06.2017, 21:20

בכתבה יש טעות.
המכשיר מעולם לא נבנה עבור טיפול בסרטן בגישה זעיר פולשנית אלה להסרת מצבים שפירים דרך נקבים קטנים כמקובל בלפרוסקופיה. תמיד היתה ידועה הסכנה הטמונה במכשיר סה כאשר יש סרטן בדגש על סרקומה רחמית שהטיפול בה כאשר מתפשטת מחוץ לרחם נדון לכישלון.
הבעיה היא שאין דרך ודאית לסיהוי סרקומה רחמית באמצעים הקיימים וחלק מהמקרים מתגלים באופן מקרי ברחמים שנכרתו מסיבה שפירה.

מזכיר מאד מאבקים בעבר הרחוק של יחידים נגד הממסד הרפואי שחדבתי שעברו מהעולם ולכן מאד מפתיע שגם בימינו זה עדיין קיים.