דעות

מדוע חשוב שמדינת ישראל תגן על הקניין הרוחני של תרופות ביולוגיות

בישראל, בהשוואה למקובל במדינות המפותחות, אין הגנה על תיקי רישום של תרופות ביולוגיות; כיום ניתן לזהות במדדים כמותיים-אמפיריים את השינויים החיוביים כתוצאה מהשיפור בסביבת הקניין הרוחני של ישראל

ישראל נחשבת לאחת המדינות המובילות בעולם בתחום מדעי החיים, או בשמו המוכר יותר - ה"ביומד". הסיבה לכך היא "ההון האנושי" האיכותי, שנתח משמעותי ממנו מופנה היום לתעשיית מדעי החיים.

יותר מ-50% מהמחקרים האקדמיים בארץ הם מכווני מדעי החיים; מספר בוגרי ה-PhD בתחום מדעי הביולוגיה כל שנה כפול מהבוגרים בכל תחום אחר; עם 761 פרסומים אקדמיים לכל 100,000 איש, ישראל ממוקמת היום במקום החמישי בעולם למספר פרסומים לאוכלוסייה; אם לא די בכך, אזי בישראל שיעור המדענים בתעשייה הוא הגבוה בעולם, ו-40% מהם מועסקים בתעשיית מדעי החיים.

משרד הכלכלה והמדען הראשי זיהו את הפוטנציאל האדיר הטמון בתעשיית ה"ביומד". לפיכך, הופנו השקעות רבות לקידום מדענים ופיתוחים ישראלים בתחום מדעי החיים. כך, לדוגמה, כרבע מההשקעות של המדען הראשי הופנו בשנת 2012 לטובת חברות ביומד וכ-30% מהמענקים של המדען הוקצו לטובת תעשיית מדעי החיים.

התוצאות לא איחרו לבוא. בשנת 2013, המימושים של חברות ההזנק בתחום זה שברו שיאים וחצו את רף ה-2 מיליארד דולר. כ-30% מהגיוסים באותה שנה היו של חברות בתחום ה"ביומד".

"על אף המאמצים הרבים מצד הנציגויות בישראל, אף חברת פארמה רב-לאומית לא פתחה בישראל מרכז מחקר ופיתוח"

אבל למעשה, זהו רק "הכסף הקטן". ההשקעות הגדולות בתחום מדעי החיים מושקעות בתהליך המחקר והפיתוח של טכנולוגיות רפואיות. סכומי עתק שהסתכמו ב-141 מיליארד דולר הושקעו בשנת 2015, על ידי ענקיות הביו-פארמה למחקר ולפיתוח של טכנולוגיות רפואיות.

זהו תהליך ארוך מאוד, יקר מאוד, עם סיכון רב, שבמסגרתו מכל 5,000 מולקולות שמתגלות ונחקרות במעבדה רק 5 מגיעות לשלב המחקרים הקליניים, ומתוכן רק אחת מצליחה להפוך בסופו של דבר לתרופה המאושרת לטיפול. תהליך זה נמשך בממוצע כ-10 עד 15 שנים ועלותו הכוללת מסתכמת בכ-2.5 מיליארד דולר. תעשייה זו מייצרת מאות אלפי מקומות עבודה בעולם והתרומה שלה ליציבות הכלכלית של השווקים הפיננסים הינה לאין שיעור.

תעשיית הביומד הישראלית החלה למשוך אליה השקעות של חברות הפארמה הרב-לאומיות המבוססות מחקר ופיתוח. חברות הפארמה בחנו פטנטים על מולקולות בשלבים הראשונים, חתמו על הסכמים בעשרות מיליוני דולרים, הקימו חממות משותפות והביאו עמן המון
ידע וניסיון שחסר בישראל .

יחד עם זאת, עד כה ועל אף המאמצים הרבים מצד הנציגויות בישראל, אף חברת פארמה רב-לאומית לא פתחה בישראל מרכז מחקר ופיתוח, ורוב ההשקעות ב"פטנטים" של החוקרים הישראלים מבוצעים מעבר לים.

יש לכך מספר סיבות מרכזיות, שאחת הבולטות בניהן היא העדר ההגנה מספקת על פטנטים בתחום מדעי החיים. במלים פשוטות: ישראל אינה מגנה מספיק על פטנטים של תרופות ביולוגיות, שהן חוד החנית של תעשיית הפארמה בשני העשורים האחרונים והן העתיד של הרפואה.

למעשה, תעשיית הפארמה המבוססות מחקר ופיתוח הינה התעשייה התלויה ביותר בהגנה על פטנטים וזכויות קניין רוחני, ואיננה יכולה להתקיים בלעדי הגנה זו. מחקרים מצביעים על כך ש-65% מהתרופות הקיימות היום לא היו מפותחות כלל בהיעדר הגנה על קניינן הרוחני.

"במלים פשוטות: ישראל אינה מגנה מספיק על פטנטים של תרופות ביולוגיות, שהן חוד החנית של תעשיית הפארמה"

בישראל, בהשוואה למקובל במדינות המפותחות, אין הגנה על תיקי רישום של תרופות ביולוגיות. גרוע מכך, בעת האחרונה אנו עדים אף לניסיונות חוזרים ונשנים, מצד גורמים מסוימים בתעשיית התרופות הגנרית, לקרוא תיגר על מוסכמות בינלאומית הנוגעות לשוק התרופות ולדיני פטנטים. קריאות בלתי אחראיות אלו פוגעות באטרקטיביות של ישראל להשקעות של מיליארדים ומדענים צעירים ומוכשרים עשויים להדיר את רגליהם מישראל.

קריאות מסוג זה עשויות לסכן אינטרסים חשובים של מערכת הבריאות בישראל הן בהנגשת טיפולים חדשניים ומתקדמים לחולים בישראל, והן בפגיעה באינטרסים הכלכליים של מדינת ישראל.

במשך שנים ישראל נכללה ב"רשימה השחורה" של משרד הסחר האמריקאי (USTR) , בשל היותה מדינה המפירה קניין רוחני של תרופות מקור. בין השאר, היתה זו גם אחת הסיבות המרכזיות לכך שישראל לא התקבלה למועדון הכלכלי היוקרתי של מדינות המערב ה-OECD.

בעשור האחרון עשתה ישראל כברת דרך ארוכה בקידום הרגולציה בתחום הקניין הרוחני וההגנה על פטנט של תרופות מקור. ב-2014, אחרי שהשלימה סדרת התחייבויות חקיקה בתחום הפטנטים, הוצאה ישראל מ"הרשימה השחורה" של מדינות מפירות פטנט.

כיום ניתן לזהות במדדים כמותיים-אמפיריים את השינויים החיוביים כתוצאה מהשיפור בסביבת הקניין הרוחני של ישראל: טכנולוגיות מתקדמות ביותר מושקות בארץ במקביל למדינות המתקדמות במערב; גידול בהשקעות ושיתופי פעולה מקומייים עם התעשיייה המקומית בישראל; גידול בכמות המחקרים הקליניים. מגמה זו חייבת להימשך. זו בכלל אינה שאלה אם להעניק הגנה על תיקי רישום של תרופות ביולוגיות - על כך אין חולק. הדיון הינו על מספר השנים שבהן תוענק הגנה זו.

לשמחתנו, אל מול אותן קריאות בלתי אחראיות, קברניטי משרדי הבריאות הודיעו על כוונתם לקדם את הנושא בחקיקה על מנת לאפשר לתעשיית הביומד הישראלי לפרוח.

* המאמר פורסם לראשונה בעיתון "דה-מרקר"

נושאים קשורים:  דעות,  פטנטים,  קניין רוחני,  תרופות,  "ביומד",  חקיקה,  מחקרים קליניים,  חברות תרופות
תגובות
אנונימי/ת
07.06.2016, 00:41

מעניין וחשוב