מחקר בינלאומי חדש, שהובל על ידי רופאים וחוקרים מהמרכז הרפואי Langone של אוניברסיטת ניו-יורק, ושהוצג בשבוע שעבר בכנס השנתי של האקדמיה האמריקאית לנוירולוגיה שהתקיים בוושינגטון, בחן סוגיה שמעסיקה לא מעט נוירולוגים: מה קורה כאשר חולה טרשת נפוצה (MS) שמצבו הקליני נראה יציב מפסיק ליטול תרופות?
עוד בעניין דומה
המחקר הצביע על כך, שאצל כמעט 40% מאותם חולים שחדלו ליטול תרופות, חזרו והופיעו חלק מתסמיני המחלה הנוגעים לבעיות תנועה.
"חרף העובדה שחולים נהנים אכן מתקופות ארוכות של יציבות במחלתם כאשר הם נוטלים תרופות, גילינו גם מיעוט גדול שאצלם לא נראתה חזרה להתקפים והתקדמות בהתפתחות מוגבלויות התנועה שלהם (לאחר הפסקת הטיפול)", הסביר פרופסור ד"ר איליה קיסטר, מוביל המחקר, נוירולוג במרכז לטפול מקיף ב-MS ב-NYU Langone.
"עלינו לזהות מצבים שבהם בטוח עבור אותם חולים עם MS להפסיק את נטילת התרופות"
לדבריו, "עלינו לזהות מצבים שבהם בטוח עבור אותם חולים עם MS להפסיק את נטילת התרופות".
מעט ידוע לגבי התקדמות ה-MS לאחר הפסקה בנטילת תרופות וטיפולי קו-ראשון כאשר מתברר שהחולים יציבים מבחינה קלינית.
במחקר הפרוספקטיבי השתתפו 181 חולים והחוקרים בחנו את שיעור החזרה של תסמיני ה-MS הנוגעים לתנועה ואת שיעורי ההתקדמות במוגבלויות בקרב חולים שחדלו ליטול תרופות שנועדו לשנות את התקדמות המחלה.
הגיל הממוצע של החולים משתתפי המחקר היה 40 ומעלה, והם לא חוו חזרה ודווח על יציבות בהתקדמות מחלתם (נמדדה באמצעות מדד EDSS) לפחות 5 שנים, לאחר שנטלו תרופות לפחות 3 שנים. מהרגע שחדלו ליטול תרופות החל המעקב אחריהם, שנמשך לפחות 3 שנים.
לאחר הפסקה בנטילת התרופות, 24% מהחולים חוו חזרה של תסמיני המחלה (כפי שדווחו לרופאיהם), 32% דיווחו על 3 חודשי התקדמות בהתפתחות המוגבלויות התנועתיות ו-10.6% - גם וגם.
77 מחולים (42%) חידשו את נטילת התרופות לאחר זמן חציוני של 22 חודשים. החזרה לנטילת התרופות נקשרה בהפחתה של 59% בסיכון להתקדמות המוגבלויות.
בעולם, כך נמסר, יש כיום יותר מ-2.3 מיליון בני אדם החולים ב-MS. זו מחלה שלא ניתן לחזות הופעתה והיא פוגעת במערכת העצבים המרכזית – וגורמת למוגבלויות בתנועה שיכולות להיות חמורות והתסמינים כוללים חולשת שרירים, כאב, קשיים בשווי משקל ובקואורדינציה, עד שיתוק חלקי או מלא, רעדים, אובדן שמיעה וראייה.
התרופות יכולות לסייע בניהול ההתקפים, להפחית בתסמינים ולהאט את קצב ההתפתחות וההתקדמות של המחלה. חלק מהחולים מפסיקים ליטול תרופות ומסבירים זאת בתופעות הלוואי שלהן, לצד הרגשה שהתרופות לא תורמות להרגשה הטובה יותר שלהם, או משום שהם עדיין חווים החמרה במצבם למרות התרופות.
"להחלטות הנוגעות להפסקת טיפול תרופתי המתואם למחלה עשויות להיות השלכות לגבי הפרוגנוזה לטווח קצר או ארוך. אנחנו יודעים הרבה על מה שקורה כאשר הטיפול מתחיל, אבל אנחנו יודעים מעט מאד מה קורה כאשר הטיפול מופסק", הדגיש פרופסור קיסטר.
הוא וצוותו קראו לבצע ניסוי רנדומלי לגבי הפסקת טיפול בתרופות שנועדו לשנות את מהלך המחלה, כדי לספק יותר ראיות מתי בדיוק יהיה זה בטוח עבור החולים להפסיק את נטילתן.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
