על-פי הערכות, מעל 100 מיליון בני אדם בארה"ב לבדה חיים עם כאב כרוני, כאשר הטיפול הרפואי בהם איננו יעיל. פאנל מומחי רפואה עצמאי, שכינס ה-NIH, פירסם בשבוע שעבר דו"ח ב-Annals of Internal Medicine, שבו קבע כי נדרשת גישה רב-תחומית מבוססת על מחקרים, כדי להעניק טיפול טוב יותר נגד כאב ולמנוע נזקים חמורים כתוצאה מהטיפול.
עוד בעניין דומה
בפאנל היו חברים שבעה מומחים, בראשו עמד מנהל המרכז לחקר הזקנה באוניברסיטת אינדיאנה באינדיאנפוליס - ד"ר כריסטופר קאלהאן. הפאנל קבע כי אין מחקר קליני מספק ויעיל על מנת להורות לרופאים כיצד עליהם להעניק את הטיפול הטוב ביותר למבוגרים עם כאב כרוני.
בעוד שמקובל לרשום לחולים תרופות משככות כאב ממשפחת האופיאודים (Opioids), מצא הפאנל כי אין הוראות קליניות מדויקות לטיפול זה. כמו כן, לא קיים מסד נתונים יעיל לגבי מאפייני התרופות, אסטרטגיות המינון ואופציות ההפחתה במינון.
עוד התברר, כך דיווחו, כי למרות מה שרופאים רבים מאמינים – אין הוכחה לכך שתרופות אלה נגד כאב, שהן בעלות סיכון לתלות ולהתמכרות ואף למוות, הן הטיפול התרופתי ארוך-הטווח והיעיל ביותר עבור חולים הסובלים מכאב כרוני.
הצוות גם זיהה מכשולים ליישום גישה טיפולית מתקדמת המבוססת ראיות, כתבו החוקרים, ובכלל זה הכרה בחשיבות ההתייחסות לאספקטים נפשיים הנוגעים לכאב, הכוללים את גישת החולה עצמו לכאבו ולסבלו.
"למרות שאנו יודעים כי הטיפול חייב להיות 'תפור' באופן אישי לכל חולה וחולה, לא קיים המתכון המדויק, שיסייע לחוקרים ולרופאים המטפלים לקבוע אילו חולים, עם איזה סוג של כאב, יקבלו טיפול כזה או אחר ואיזו גישה טיפולית תינתן להם", אמר ד"ר קאלאהאן.
מחברי הדו"ח מסרו עוד, כי חלה עלייה דרמטית במינוני יתר של משככי-כאב. בין השאר, מדובר בצריכת מינון-יתר של משככי כאבים על ידי אנשים באופן עצמאי, המשיגים את התרופות באופן לא חוקי – ולעתים קרובות בעזרת בני משפחה או חברים.