אף כי ישנן תרופות שמיועדות לטפל בדלקת פרקים פסוריאטית, המחלה ממשיכה לגרום לתחלואה ולעיוות צורה ולכן יש מקום לבחון טיפולים חדשים למחלה. במחקר קליני, רנדומלי מבוקר, רב מרכזי, כפול סמיות שלב-2, בחנו חוקרים את היעילות של נוגדן אנושי מונוקלונלי כנגד רצפטור אינטרלוקין 17 A (Anti-IL17RA)י - Brodalumab.
עוד בעניין דומה
168 חולים הוקצו לקבלת Brodalumab במינון 140 מ"ג או 280 מ"ג או פלסבו. בשבועיים הראשונים ניתנה התרופה אחת לשבוע ובהמשך אחת לשבועיים, עד שבוע 12 (בסה"כ שבע מנות בהזרקה תת עורית). נקודת הסיום הראשונית היתה 20% שיפור לפי הקריטריונים של האיגוד האמריקאי לראומטולוגיה בשבוע 12. לאחר 12 שבועות ניתנה אפשרות למי שנותרו במחקר לעבור למתכונת תווית פתוחה ולקבל טיפול במינון 280 מ"ג אחת לשבועיים.
159 משתתפים סיימו 12 שבועות של מחקר. Brodalumab שיפר משמעותית, בהתאם לנקודת הסיום, את המחלה בשני המינונים שנבדקו. בתקופת ההמשך, במתכונת תווית פתוחה, יעילות הטיפול המשיכה אולם לקראת סוף התקופה חלה הפחתה ביעילות הטיפול. המחקר לא תוכנן להעריך שינוי במחלה העורית. תופעות לוואי חמורות אירעו בקרב 3% מהמטופלים בקבוצת הטיפול לעומת 2% בפלסבו.
על סמך מחקר זה, מסכמים החוקרים ש-Brodalumab שיפר משמעותית שיעורי תגובה בקרב חולים עם דלקת פרקים פסוריאטית. נדרשים מחקרי המשך ממושכים יותר ורחבים יותר כדי להעריך תופעות לוואי.
ערכה: ד"ר שירי אלפרט
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
