בניסויים בעכברים שנערכו בסין, נמצא שלחץ מתון וקבוע (CMS chronic mild stress) הביא לירידה משמעותית ברמה של טלומראז-רברס-טרנסקריפטאז (TERT) וברמת הפעילות של טלומראז בהיפוקמפוס, וכן להתנהגות דמוית-דיכאון. טיפול עם נוגד הדיכאון פלואוקסטין מנע את השינויים שגרם ה-CMS.
עוד בעניין דומה
עיכוב של טלומראז על-ידי מתן המעכב AZT לדם או ישירות להיפוקמפוס הביא לפגיעה בנוירוגנזה בהיפוקמפוס ולהתנהגות דמוית-דיכאון. מתן AZT לחדר המוח הצדי הביא לפגיעה בנוירוגנזה באזור זה, אך לא גרם לשינויים התנהגותיים.
ביטוי יתר של טלומראז (על-ידי עירוי של וקטור אדנו-וירוס שנושא את הגן שמקודד ל-TERT) הביא לעלייה בנוירוגנזה בהיפוקמפוס ולהשפעה אנטי-דיכאונית, ומנע את ההתנהגויות שנגרמו על-ידי ה-CMS. הקרנה של אזור מצומצם במוח, אזור שכולל את ההיפוקמפוס, ביטלה את ההשפעה האנטי-דיכאונית של AZT. AZT לא השפיע עלDNA-פולימראז ולא גרם נזק לתאים, לא in vitro ולא in vivo.
ערכה: ד"ר דורית שנון
מקור: