אחת הסיבות המרכזיות לשביתת הרופאים היא עומס העבודה העצום והבלתי סביר המוטל על כתפי הרופאים בבתי החולים, ובמיוחד הרופאים המתמחים, עקב מחסור חמור בכוח אדם. מהנתונים, שאינם שנויים במחלוקת בקרב איש, מצטיירת תמונה קשה מאוד של רופאים הנדרשים לטפל בחולים בחדרי מיון ובמחלקות השונות, לעיתים כרופאים יחידים במחלקה, לאחר 16 ו-24 שעות רצופות ללא שינה ולעיתים אף יותר מכך.
עוד בעניין דומה
במצב דברים זה יש לומר את האמת באופן ברור וגלוי – חולים מתים וימותו כתוצאה ממחדלים ומעשים רשלניים של רופאים עייפים ומותשים הקורסים תחת נטל עבודה בלתי הגיוני. האחריות למציאת פתרון יסודי ומהותי למצב זה מוטלת על כתפי הממשלה.
אם הממשלה לא תשכיל לקיים את אחריותה לפתור את הבעיה בצורה יסודית ומהותית הולך ומקרב היום בו רופא שיועמד לדין פלילי בגין גרימת מוות ברשלנות של חולה יוכל לבקש את ביטול כתב האישום נגדו ואת זיכויו מטעמי "הגנה מן הצדק" או הגנת ה"צורך", ובתי המשפט עשויים לקבל טענות אלו. כך, ייווצר מצב, בו במדינת ישראל כל אחד מאיתנו ומקרובינו עשוי למות כתוצאה מרשלנות קשה מבלי שאיש ייתן את הדין על כך!
דמיינו תרחיש "דמיוני" א' – אדם מגיע לחדר מיון במצב קשה והוא זקוק בדחיפות לתרופה מסוימת. עם זאת, מסתבר שהחולה אלרגי מאוד לאותה תרופה ולכן צריך לקבל תרופה חליפית. האחות הקולטת מציינת בגיליון הרפואי שהחולה אלרגי לתרופה. הרופא המטפל, מגיע לטפל בחולה לאחר 20 שעות של עבודה רצופה ללא שינה, כאשר במקביל הוא נדרש לטפל בעוד חולים רבים, ביניהם חולים נוספים במצב קשה ומורכב.
בשל מגבלות כוח האדם, לרופא יש עשר דקות בלבד לטפל בחולה. בדיוק כשהרופא עובר על הגיליון הרפואי של החולה מתקבל בחדר המיון מקרה דחוף נוסף שהרופא נדרש להתפנות אליו מיידית. בשל שילוב של עייפות, עומס ולחץ הרופא אינו מבחין ברגישות של החולה לתרופה ונותן לו לו את התרופה שהוא אלרגי לה. החולה נתקף התקף אלרגיה קשה, נכנס להלם אנפילקטי ונפטר.
דמיינו תרחיש "דמיוני" ב' – רופא מתמחה משמש כרופא תורן לילה יחיד במחלקה פנימית. במחלקה מאושפזים כשלושים חולים עליהם אחראי הרופא בו זמנית. אחד החולים במחלקה נזקק להחייאה באופן מיידי והרופא ניגש אליו ומטפל בו. לפתע חולה נוסף מתמוטט וזקוק להחייאה. הרופא לא מתפנה לטפל בחולה זה והחולה נפטר.
למרבה הצער, במציאות הנוכחית, תרחישים "דמיוניים" אלו כלל אינם דמיוניים והם יכולים להתרחש בכל רגע נתון. עובדה זו ידועה למערכת ולממשלה. היא לא יכולה שלא להיות ידועה, שכן כל מי שעיניו בראשו מבין זאת. על כן, האחריות למציאת פתרון יסודי ומהותי של מצב זה מוטלת על כתפי הממשלה.
כל תרחיש "דמיוני" שכזה ודומיו יכולים להניב חקירה פלילית וכתב אישום חמור בגין גרימת מוות ברשלנות כנגד הרופא המטפל. אם הממשלה לא תשכיל לקיים את אחריותה לפתור את הבעיה בצורה יסודית ומהותית ותמשיך להעמיד את הרופאים במצבים בלתי אפשריים כאלו הולך ומתקרב היום בו רופא שיועמד לדין פלילי בגין גרימת מוות ברשלנות של חולה יוכל לבקש את ביטול כתב האישום ואת זיכויו מטעמי "הגנה מן הצדק" או הגנת ה"צורך".
סעיף 149 (10) לחוק סדר הדין הפלילי קובע כי ניתן לבקש ביטולו של כתב אישום באם "הגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית". מצב בו חרף ההתראות, האזהרות, המחאות והשביתות ועל אף שברור לממשלה כי מקרי מוות כאלו יתרחשו בהכרח, הממשלה נמנעת מלספק פתרון ממשי למצב משיקולים כלכליים, יוכל רופא העומד לדין לבקש מבית המשפט לבטל את כתב האישום נגדו מן הטעם שהגשת כתב אישום כנגדו עומדת בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית ומהווה התנהגות שערורייתית מצד הרשות המבצעת, אשר היא האחראית להעמדתו בפני מצב בלתי אפשרי זה ובו זמנית גם מבקשת לתבוע אותו בגין רשלנות.
בנוסף, במקרים כמו תרחיש ב' הנ"ל, ניתן יהיה לבקש גם זיכוי בגין הגנת ה"צורך", לפי סעיף 34יא לחוק העונשין, שכן ניתן יהיה לטעון שמות החולה השני נגרם מכיוון שהרופא נדרש להציל באופן מיידי את חייו של החולה הראשון ובשל כך לא יכול היה לטפל בחולה השני. במציאות הנוכחית וללא לקיחת אחריות מצד הממשלה ומציאת פתרון ממשי למצב, בתי המשפט עשויים בהחלט לקבל טענות כאלו, לבטל כתבי אישום ולזכות נאשמים.
כך נמצא עצמנו במדינה בה חולים מתים מוות בלתי מחויב המציאות כתוצאה מרשלנות קשה, מבלי שאיש אחראי לכך ונותן את הדין על כך. ברור לכל כי האחריות לפתרון המצב רובצת על כתפי הממשלה ומשרד האוצר במיוחד. המצב מחייב שינוי יסודי ומהותי ולא די בהוספת תקנים ללא הקצאת מקורות למימונם וללא הקצאת רופאים שיאיישו תקנים אלו. אולי, ביום הדמיוני בו יוגש כתב אישום בגין גרימת מוות ברשלנות כנגד גורמי האוצר והממשל שמתרשלים בתפקידם ומועלים באחריותם למציאת פתרון יסודי ומהותי לבעיה, אולי אז משהו ישתנה.