משפט

בג"צ קבע: נוהל רישום תרופות גנריות בידי משרד הבריאות בישראל אינו פוגע בסודות המסחריים של יצרני תרופת המקור

שלושה שופטים דחו בפסק דין פה אחד את העתירות שהגישו לפני שנים חברות פייזר ו-GSK. "פקודת הרוקחים בישראל מקנה סמכות מלאה למשרד הבריאות בקביעת נהלים הקשורים ברישום בפנקס התרופות"

הרכב של שלושה שופטי בית המשפט העליון (בג"צ) – אילה פרוקצ'יה (כיום בדימוס), אדמונד לוי ומרים נאור – אישר בפסק דין שניתן פה אחד, את נוהל רישום התרופות הגנריות הקיים בפנקס התרופות של משרד הבריאות. בפסק הדין שניתן בשבוע שעבר (12 במאי), נדחו עתירות שהגישו כבר לפני 7 ו-8 שנים, חברות התרופות הבינלאומיות פייזר וגלקסו-סמית-קליין (GSK ) נגד משרד הבריאות וחברות התרופות הישראליות ובראשן טבע וכן גם אוניפארם.

העתירות הופנו הן נגד נוהל הרישום הגנרי בכללותו, והן כנגד רישומן של תרופות ספציפיות. נגד הנוהל נטענו בעתירות שלוש טענות עיקריות – וכולן נדחו. הן נגעו בעצם סמכותו של משרד הבריאות בקביעת הנוהל וכן בשיקול הדעת שהמשרד הפעיל בקביעת הוראות נוהל הרישום הגנרי. לגבי רישום כמה תכשירים ספציפיים טענו העותרות כי קיים חשש שהתכשירים מסוכנים לבריאות הציבור, ושמותיהם עלולים להטעות.

בג"צ דחה את כל הטענות. על נושא הנוהל שהוגדר כ-"לב העתירה" – כתבה השופטת פרוקצ'יה (ואל דבריה הצטרפו שני עמיתיה): "פקודת הרוקחים מקנה סמכות כללית לשר הבריאות לקבוע כללים לרישום תכשיר בפנקס התרופות. הסמכות כוללת קביעת כללים לרישום תרופות גנריות. מכוח סמכות זו הוצא הנוהל הכללי של משרד הבריאות, המסדיר את התנאים לרישום התרופות הגנריות. כן גובש בחוק מסלול מזורז לרישום תרופות גנריות, בהתקיים התנאים המיוחדים הנקובים בו. אין המסלול האחד מוציא את רעהו. כל מסלול נועד לרישום סוג אחר של תרופות גנריות, בהתאם לתנאים שנקבעו לגביו, והם דרים, בכפיפה אחת".

על טענה אחרת בעתירה, לפיה משרד הבריאות משתמש בחומר המסחרי הסודי של העותרות שהוגש לו כאשר נרשמו התרופות כמקור (אתיות) - לצורך אישור התרופות הגנריות. קיבלו השופטים את הבהרות משרד הבריאות כי אינו משתמש בתוכן תיקי התרופות אלא רק במידע על עצם קיומו, כדי לוודא שתקופת הפטנט של התרופה האתית פגה וניתן לרשום תרופה גנרית.

בעתירה גם נטען נגד התרופות הגנריות של טבע ל-Norvasc של פייזר ונגד Avandia של GSK. בית המשפט פסק כי החוק מסדיר כהלכה את הרישום של שתיהן וגם קבע, בדחותו את הטענה שלא ניתן לרשום תרופה גנרית כשיש שונות בחומרים הלא פעילים שבה – כי זו שאלה מקצועית שנתונה לסמכות משרד הבריאות ובית המשפט לא יתערב בה.

פסק הדין הבהיר כי הטענות שמעלות חברות תרופות זרות לגבי משטר הקניין הרוחני בישראל כאילו אינו עומד בסטנדרט מערבי מקובל – הן טענות סרק וכי משרד הבריאות פועל בנושא הגנריקה כמו שאר הרשויות בעולם.

לפסק הדין המלא (pdf)

נושאים קשורים:  משפט,  טבע,  תרופות גנריות,  אוניפארם,  בית המשפט העליון
תגובות