ניגוד העניינים של חברים בוועדות ציבוריות זוכה מעת לעת לביקורת מצד התקשורת. עם זאת, נושא זה אינו יכול להתמצות בקביעה חד-משמעית ונמהרת שאין למנות חבר אלא אם אינו נגוע בניגוד עניינים כלל.

"ניגוד עניינים" אינו צמוד מלות קסם אשר כל אימת שהוא עולה מטיל צד כבד על "הלוקה בו" ופוסל מראש את מינויו לתפקיד. יש להבהיר את מהותו של ניגוד העניינים, לבדוק את השלכותיו ולהציע תרופה שתאיין את משמעותו במילוי התפקיד. עם זאת, יש לפסול את המועמד לתפקיד אם ניגוד העניינים חד, לא ניתן ליישוב וצפוי שיפגע בשיקול הדעת של המכהן בתפקיד בקבלת החלטות רלוונטיות.

שמונת החברים בוועדת הסל שהוטלו עליהם הגבלות לא השתתפו בדיונים ולא הביעו את דעתם לגבי התרופות הבודדות שלגביהן היו בניגוד עניינים

בוועדת סל הבריאות, שסיימה בימים האחרונים את עבודתה, מכהנים רופאים בכירים, כלכלני בריאות ונציגי ציבור שאינם עוסקים בבריאות או ברפואה. מבנה זה של ועדת הסל נקבע כדי להבטיח כי החלטות הוועדה תתקבלנה מתוך ראיה חברתית-ציבורית כוללת.

האינטרס הציבורי וטובת המטופלים מחייבים את כהונתם של בכירי הרופאים בארץ בוועדת הסל. רופאים אלה מצוידים בדרך כלל בהשקפת עולם מקצועית עמוקה וידע נרחב, ומסוגלים לשלב בין שיקולים רפואיים, חברתיים, כלכליים ואתיים, המאפיינים את דיוני הוועדה.

אלא שבכירים אלה עוסקים בדרך כלל ברפואה קלינית, במחקר ובהוראה, ובאופן טבעי יבואו במגע לעתים קרובות עם תעשיית התרופות.

התרופה לניגוד העניינים היא גילוי נאות והימנעות מהשתתפות בהחלטות לגבי תרופות של חברות שאתן מצוי הרופא בניגוד עניינים. באשר לנציגי הציבור, גם אם השאיפה לבחור אנשים שלגביהם אין חשש לניגוד עניינים מוצדקת, מהות ועומק ניגוד האינטרסים הם שקובעים, וההגבלות שהוטלו על נציגי הציבור המכהנים בוועדה הן הפתרון הנכון.

דיוני הוועדה פתוחים לתקשורת, עיקרי החלטותיה מתפרסמים בזמן אמת באתר האינטרנט של משרד הבריאות, ומדי שנה הפרוטוקולים של הדיונים מתפרסמים בתום עבודת הוועדה.

הסדר ניגוד העניינים חייב להיות פומבי, כדי שהציבור יוכל להתוודע למגבלות שהוטלו על חברי הוועדות הציבוריות. שקיפות זו תאפשר לציבור להיווכח שדיוני הוועדה עניינים וחסר פניות, משרד הבריאות פרסם את הסדרי ניגוד העניינים של חברי ועדת הסל. שמונת החברים בוועדת הסל שהוטלו עליהם הגבלות לא השתתפו בדיונים ולא הביעו את דעתם לגבי התרופות הבודדות שלגביהן היו בניגוד עניינים.

תקציב הסל גדל השנה משמעותית - מ-300 ל-460 מיליון שקל - המיועדים לתרופות וטכנולוגיות חדשות. אך זה בפירוש עדיין לא מספיק. השנה הוגשו לדיון בוועדת הסל יותר מ-700 בקשות שונות. משימת הוועדה מורכבת, והיא דורשת לקבל החלטות קשות במטרה לספק לתושבי ישראל, במסגרת מגבלות התקציב, סל תרופות וטכנולוגיות עדכני ואופטימלי.

* המאמר פורסם לראשונה בעיתון "דה-מרקר"