הוועדה הציבורית להרחבת סל התרופות לשנת 2017 צפויה לפרסם היום (יום ג') את המלצותיה לגבי התוספת לסל התרופות הממלכתי בשנה הקרובה. הוועדה התכנסה בתחילת השבוע לדיון המרתוני שכלל הכרעה סופית לגבי התרופות והטיפולים שעלו לשלב האחרון בתהליך הדירוג שנמשך בשבועות האחרונים.

יותר מ-750 בקשות הוגשו השנה לוועדה, שתקציבה הוגדל ל-460 מיליון שקלים - הגבוה ביותר עבור סל התרופות מאז כעשור. 40 מיליון שקלים נוספים יוקדשו להרחבת הזכאות לטיפולי שיניים לילדים.

דיוני הוועדה, שבראשה שב לעמוד השנה פרופ' יונתן הלוי, מנכ"ל המרכז הרפואי "שערי צדק", החלו בסוף אוקטובר. בוועדה מכהנים 18 חברים - רופאים בכירים, נציגי קופות החולים, משרד הבריאות, האוצר ונציגי ציבור. בשבועות האחרונים דירגה הוועדה את התרופות בעלות הסיכויים הגבוהים ביותר להיכלל בסל - ורק הן קודמו לדיון הסופי.

גם לאחר סדרת הדיונים מוקדמים, העלות כוללת של התרופות שהגיעו לשלב הדיון המכריע היא כמעט מיליארד שקל

בין התרופות שקיבלו את הדירוגים הגבוהים ביותר (A/9 ו-A8/9) נמצאות בעיקר תרופות שונות לסוגי סרטן שונים, סוכרת, תרופות למחלות נדירות (המכונות "מחלות יתום") וגם טכנולוגיות להפסקת הריון.

בין התרופות שקיבלו דירוג נמוך (מתחת ל-A/8) - ולפיכך יישארו מחוץ לסל גם השנה - תרופה לטיפול בחולים הסובלים מגרורות בעצמות, תרופות ל־ADHD ותרופות חדשניות להורדת כולסטרול, שמחליפות את הסטטינים לחולי יתר כולסטרול משפחתי.

העיתון "כלכליסט" דיווח אתמול (ב'), כי הוצאות קופות החולים שנכללות במסגרת סל הבריאות (לא כולל אשפוז בבתי חולים) תוקצבו השנה ב־10 מיליארד שקל. לפני ניסיון השנים הקודמות, ייתכן שהתקציב לא נוצל עד תום. בדיקה שנעשתה ב-2010 עבור משרד הבריאות בידי משרד רואי חשבון העלתה, כי בשנת 2006 הקופות לא ניצלו 10% מהתקציב שהועבר להן עבור תרופות וטכנולוגיות. הוצאות הקופות על תרופות במסגרת הסל בשנת 2015 היה 9.2 מיליארד שקל (לא כולל תרופות שניתנות במסגרת אשפוז), כלומר בערך כחמישית מסל הבריאות הכולל.

כמו כן דווח, שלמרות התוספת של 160 מיליון השקל שקיבלה ועדת הסל השנה, גם השנה תקציב הסל לא יספיק למימון כל התרופות והטכנולוגיות הנדרשות לכל החולים בישראל.

לפי הדיווח, לאחר סדרת הדיונים מוקדמים, העלות כוללת של התרופות שהגיעו לשלב הדיון המכריע היא כמעט מיליארד שקל. השנה הוגשו 623 בקשות להכנסת תרופות לסל, ועוד 125 בקשות להכנסת טכנולוגיות שאינן תרופות, כלומר - כ-750 בקשות בעלות כוללת של למעלה מ־2.5 מיליארד שקל. הבקשות קובצו ל-27 תחומי רפואה שונים (אף אוזן גרון, נוירולוגיה, סכרת, אונקולוגיה וכו'). החומר הראשוני שהוצג בפני חברי הוועדה נפרס על פני כ־5,000 עמודים.

בהליך הדירוג של התרופות הובאו בחשבון סוגיות כמו תרומת הטכנולוגיה או התרופה החדשה המבוקשת להשגת ערכי בריאות שונים, כמו מניעת תמותה, תחלואה ונכות, הצלת חיים, הארכת חיים, שיפור איכות החיים של החולה, מניעה וקיום אורח חיים בריא. בשלב הדיונים שלפני האחרון דנה הוועדה בערעורים שהוגשו על דירוגים נמוכים שנתנו לתרופות שונות בשלב המוקדם. אלו התפרסו על כ-1000 עמודים.